ארכיון

Archive for יוני, 2011

טינופת אקלקטית

יוני 25, 2011 2 תגובות

לכלוך באוזן #23 אוסף אקלקטי, ליל שישי 24.06.2011 23:00 והלאה, אוזן בר, תל אביב, באנו ראינו ניצחנו – יובל אראל.

הסגנון האקלקטי (לקטני) הנו סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 ועיקרו הוא שילוב של אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה – האדריכלות הקלאסית, אדריכלות של המזרח הרחוק, אר-דקו, אר-נובו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי, אדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה ועוד. בתים רבים שנבנו בסגנון הבנייה האקלקטי ניתן לראות באזור אחוזת בית ולב תל אביב.

גם הטינופת שלאון "נפולאון" פלדמן דחף אל תוך אוזנינו אמש היא מעין אקלקטיקה תת תרבותית, סדרת ערבי הנושא "לכלוך באוזן" הגיעה לשיא נוסף כאשר עשרות הצופים \ מאזינים \ מפזזים שהגיעו לאוזן בר זכו להאזין לשלל גוונים, סגנונות, צלילים ומאפיינים שונים במוסיקה העכשווית.

שילוב כה מעניין ודחוס לאורך קרוב לחמש שעות של טעימות מוסיקליות שבדרך כלל אינן נפגשות על במה אחת בעת ובעונה (מה שאמרתי קודם, כי אין להכניס אותה מילה פעמיים למשפט אחד…).

צביקה פורס בערב אקלקטי

צביקה פורס בערב אקלקטי

ערב שמתחיל בפסאודו גלאם רוק אינטליגנטי, המזכיר מה את דויד בואי, הענק האדיב וחבורות הפרוג של קנטרברי משנות השבעים בדמותו של צביקה פורס וחבורת נגניו – דניאל רוט בגיטרה, סתיו בן שחר על התופים, טל קוהן בקונטרבס, הילה שרביט עם הכינור, אלון רם באקורדיון ואודי רז בטרומבון. צביקה, כפי שכבר סיפרתי אודותיו מפליא בשירתו המעודנת, מלנכולית מה אך יחד עם זאת דרמטית, מותחת ומאתגרת, פתח את הערב בחמישה קטעים מתוך אלבום האי.פי שלו, צביקה – זהו זמן לאלבום מלא….

מסובבי הכפתורים בעידן הדיגטאלי

מסובבי הכפתורים בעידן הדיגטאלי

בתפנית חדה של סגנונות מוסיקאלים ובהובלה מקדימה של האיש שהיה אמון בערב על התקליטיה, ארז טן בריק מ"אפרכסת", הגיח צמד "מסובבי הכפתורים…" הממקססים את צליליהם לאבדון הדיגיטלי, שי ליברובסקי, הלא הוא "דיגיטל מי", שגם חגג יומולדת עם זר פרחים על ראשו, ולצידו \ מולו ניצב אסף עדן, הוא הוא "רייסקינדר" (וגם סולנה של אשכרה מתים, הירושלמית הפרועה), השניים הפליאו במקצבים וסימפולי משפטים לכדי יצירת מעטפת מוסיקאלית שונה חדשנית ומעניינת, גם מקפיצה. (ולי רק שאלה – שי: מאיפה השגת חולצה של "של סרף", המותג כבר לא קיים שלושים שנה, או שכן?)

נציגות ההיפ הופ בערב אקלקטי

נציגות ההיפ הופ בערב אקלקטי

תפנית חדה ביותר מעלה לבימת האוזן הרכב היפ הופ המשורה הראשונה "אורטגה" - יהונתן יהודאי, המכונה "אורטגה", נחשב כבר שנים להבטחה הגדולה של ההיפ הופ הישראלי. עם פלו רצחני וטקסטים בועטים הוא מבטיח להישאר נאמן לסצנת האנדרגראונד ממנה צמח. הקהל רוקד, איך אפשר שלא, גם נצפים עושי כבוד לסצנה, אחד מהקצה מגיע, שולח את ידיו קדימה, הלא הוא קוואמי, מרגיש בבית. חשבתי – חבל שלא הצטרף לחגיגה, זה היה כל כך מתבקש.

על גמד וחמור...

על גמד וחמור...

רק סיימו את החאפלה ומיד נצמד הקהל לפינת הבמה, עת הושל כיסויו של הפסנתר ומי אם לא האחד והיחיד, אבי עדאקי, עולה לבמה ונותן, שניים, רק שניים משיריו, על גמד וחמור…וקולולו…

שדות שיפון לעד

שדות שיפון לעד

הציוד מתחלף על הבמה, עתה עולים חברי להקת בנדיקט, ליר בנדיקט, הם משנים לקהל את הפאזה, מטיסים אותו היישר לשדות התבואה במרכז אמריקה, כן קצת גוונים של פולק אמריקנה, הגיטריסט טוען כמה אלתורים מזרחיים לתוך ריף הגיטרה, מצליחים לנענע כמה ישבני בנות בקרב הקהל.

שווארמה באוזן

שווארמה באוזן

כעת השעה כבר אחת אחר חצות, אנחנו למעשה בתחילת יום שבת, יום המנוחה והבטלה, אבל אין מצב, כעת האולם נעשה ממש, אבל ממש דחוס, כן, אני מפנה מבט אחורה ורואה רק גולגלות עד הכניסה, טוב זה ברור, כעת הבמה מאוכלסת בחבורה, שפרטיה נשמרו בסוד אבל הודלפו בהדרגה במהלך השבוע, שולחן שלם שרק בשבוע שעבר ישב, צחק, שתה וקירקר בפתחו של רדיו תדר עומד כעת על הבמה, מימין: קותימן על האורגן, עוזי פיינרמן עם הגיטרה המשופשפת, מאחוריו שחם אוחנה שומר על קצב עם גיטרת הבס, לפניו ספי סזלינג וחצוצרת הפלא, יאיר סלוצקי בטרומבון, שלומי אלון בסקסופון ומאחוריהם טל תמרי על עמדת התופים.

לאון קורא אותם "שווארמה", נו טוב, שיהיה, בכלל לא משנה השם, אצל אלו זה הגרוב, כל כך הרבה קנונים על במה אחת, הם נותנים סט של ג'ם ארוך, מנענעים את כל הקהל, חוגגים, ספי מחלק הוראות לחוליית הנשפנים כאילו והיו לפני הסתערות על יעד מבוצר, הוא לוחש להם את האקורד הבא, הם מטריפים את הקהל, בפינה השנייה עוזי וקותי משתעשעים בעצמם, משתוללים, מתפרעים, הם יכולים להפוך את כל העסק למשחקיה אחת גדולה, רואים שהם נהנים, זהו הגרוב. כן, היה זה שיאו של הלילה….

העיקר לשמור על הקרבוראטור...

העיקר לשמור על הקרבוראטור...

הדי החגיגה עדיין מצלצלים באוזניים, אבל התמונה משתנה, כעת רוק בעברית, חברי להקת רדיאטור עולים לבמה, משנים קצת את התפיסה במקום, גם התפוסה משתנה, לא לטובה, חבל, בפעם הבאה יש לשמור את השווארמה כמנה לפני אחרונה….החבר'ה מרדיאטור הם נגנים ומוסיקאים מצויינים, הרוק שלהם הוא עברי, זהו שינוי מהותי בהוויה עד כה.

גראנג' ישראלי

גראנג' ישראלי

עכשיו כבר מאוחר, זה כבר נקרא אשמורת שלישית…אבישי אפרת ולהקתו תופסים את הבמה, עכשיו, בשלוש לפנות בוקר… הטריו המוסיקלי של אבישי מנגן רוק'נרול, קצת גראנג', יש שם מאזין אחד על גיטרת בס ומתופף, הם טובים, כן באמת. אבל לאון ניגש אלי ואומר, תראה, היא תיכף נרדמת, יאללה לכו הביתה, אז הלכנו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהלכלוך האקלקטי
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150227949469654.335149.721654653&l=9c1e597787

כאן כמה וידיאו קליפים שצולמו במהלך הערב, יהיהו עוד, יתווספו לאט לאט, הכל תלוי בקצב העלאתם  לרשת, אז תחזרו לכאן מעת לעת…

sounds better צביקה פורס, צילום: נעמה גולד

צביקה פורס, צילום: שיר אלוני

צביקה פורס A Strange Triangle , צילום: שיר אלוני

צביקה פורס Above them all , צילום: נעמה גולד

רייסקינדר ודיגיטל מי, צילום: נעמה גולד

רייסקינדר – יש יותר מדרך אחת, צילום: נעמה גולד

רייסקינדר – אתה לא הנכד של אלביס, צילום: נעמה גולד

אורטגה עם די ג'יי פייפ – פשוט מסובך, צילום: נעמה גולד

אבי עדאקי – גנים של גמד, צילום: נעמה גולד

אבי עדאקי – מודע אני, צילום: נעמה גולד

שווארמה – סופר ג'ם, צילום: יובל אראל


לכלוך באוזן 23- שווארמה קטע עם לאון, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- שווארמה 2, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- שווארמה 1, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- לאון מציג: ערק ושווארמה, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אורטגה 1, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אורטגה 2, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אבי עדאקי 1, צילום: שיר אלוני

לכלוך באוזן 23- אבי עדאקי 2, צילום: שיר אלוני

טוב, וכאן אפשר לצפות ולהאזין לכל הקליפים ששיר מצלמת עם הטלפון קסטה שלה…

http://www.youtube.com/user/shiralony#g/u

וכאן בכלל אפשר לצפות ולשמוע בכל הקליפים שנעמה גולד מצלמת

http://www.youtube.com/user/cracrack1984#g/u

מיקה בן ימי – הכל בסדר

יוני 24, 2011 2 תגובות

מופע ערב באוזן בר, ת"א, 21.06.2011, 21:30 היה, שמע, ראה, צילם, נהנה וכותב – יובל אראל.

מיקה בן ימי באוזן בר

מיקה בן ימי באוזן בר

אין הרבה אמנים ומוסיקאים בעלי שורשים ישראלים אשר הצליחו בעולם הרחב. האחרונות שעשו זאת אף ביקרו לאחרונה בארץ, קרן אן ויעל נעים. גם מיקה בן ימי היא משלנו, אמנם בילדותה התגוררה בלונדון עם משפחתה, תקופה שהפכה את האנגלית לשפת האם השנייה שלה.

מיקה, היא זמרת ישראלית, החיה לאחרונה בלוס אנג'לס, קליפורניה, בימים אלו סיימה את הפקתו של אלבום הבכורה שלה "Nothing Is wrong", אלבום שהוקלט בישראל ונטלו בו חלק שורה מטובי המוסיקאים המקומיים – מאיה בלזיצמן, ניר מנצור, יונתן לוי, עינב ג'קסון כהן ועוד. האלבום הופק על ידי גיל לואיס וניר גבע.

מדובר באלבום שהתבשל לו במשך תשעה חודשים, ממש ירחי לידה…כל החומרים הנם פרי כתיבה והלחנה של מיקה בן ימי, המוסיקה של מיקה הנה שילוב מגוון הנע בין פופ, רוק'נרול, קורטוב נשמה ופאנקי ורסיסי ג'אז, המלודיות והמנגינות מהווים מעטפה חמה לליבת האלבום שהנו קולה המצוין, העוצמתי והמיוחד.

בהאזנה למקצת מהשירים שכבר שוחררו כאי.פי ברשת אפשר להתרשם מהיכולות הווקליות של מיקה, לא פחות ואף למעלה מכך התרשמתי הערב במהלך המופע באוזן בר.

הספקתי להגיע ממש בזמן הצ'ק סאונד של מיקה וחברי להקתה – נעה איילי על הצ'לו, רמי אוסרווסר בגיטרות, רן גיל על הקלידים, ליאור קורן בגיטרה בס וניר ברנר על התופים.

הם בצעו כמה קטעים מהאלבום החדש, חלקם כבר הכרתי מתוך האי.פי המקוון, כן אפשר לאמר שזכיתי במופע אישי ואינטימי…

מיקה בן ימי במופע טרום בכורה

מיקה בן ימי במופע טרום בכורה

יותר מאוחר, הקהל כבר מלא את שורות המושבים באולם הארוך של האוזן בר, חברי הלהקה עלו לבמה, המופע החל בשיר "R you done" מתוך אלבום הבכורה החדש " Nothing Is wrong ", כן, זה עובר חלק, המוסיקה קולחת, המנגינה נעימה, הקול ערב לאוזן, הקהל מגיב בתשואות, מיקה עושה אתנחתא קצרצרה בין השירים, מספרת קצת על האלבום, מזכירה את האנשים שעבדו עימה על הפקתו, יפה.

מיקה מחויכת, על ידה הימנית מקועקע שם האלבום. היא ממשיכה הלאה במופע, השיר הבא "I'm a mess" מלווה את עצמה בגיטרה האקוסטית, המילים מספרות על איבוד שליטה, חיים בירידה, מתאוששים עם אלכוהול, מאבדים את הכל…כאן נעה איילי נכנסת עם הצ'לו, מוסיפה את הגוון הקודר והעצוב לשיר הקצבי.

מיקה ממשיכה הלאה "Zombie", "freedom" ועוברת לעוד שיר שכבר זכה לפרסום באי.פי – "leave it all behind", ואחריו להיט נוסף שכבר זכה להשמעות בארץ ובעולם "Flow".

המוסיקה קצבית ועשירה, העיבודים האלקטרונים ונגיעות הצ'לו משתלבים יפה אל מול שירתה האיכותית של מיקה, עוד שניים שלושה שירים, חברי הלהקה יורדים, מיקה נשארת לבד על הבמה, עם הגיטרה האקוסטית, מבצעת שני שירים אנפלאגד…..

הקטע האחרון הערב, חברי הלהקה חוזרים לבמה, הדרן, ביצוע מצוין לשיר הנושא של האלבום "Nothing Is wrong", מיד אחריו השיר "I" קצבי ומהיר, משהו מזכיר לי את יעל נעים שהתארחה כאן לפני מספר שבועות.

Nothing is Wrong

Don't you cry, don't be shy,
stand up straight, here it comes
Say goodbye, don't you cry,
hold yourself, don't forget -
You are strong, move along,
nothing's wrong of feeling alone
Heal your mind, heal your soul,
kiss goodbye, don't you fall
Love yourself, no regrets,
don’t you cry, don't forget -
You are strong, move along,
nothing is wrong
Every morning I say these words
To cope and clean all my thoughts
It works
I laugh I sing I do my thing
A bird with non illegal sin
It works
Love yourself, live yourself,
watch yourself, tease yourself
Here it comes, here it goes,
do survive, don't you fall
Think about now and not about tomorrow
Nothing is wrong
Every morning I say these words
To cope and clean all my thoughts
It works
I laugh I sing I do my thing
A bird with non illegal scene
It works

סוף המופע, 12 קטעים מוסיקאלים עשירים, קצביים, מלודים, מעניינים ומעל הכל, הקול, קולה של מיקה, הוא פשוט מצויין. מחיאות כפיים, חברי הלהקה יורדים לאולם הצדדי, בלאונג' שואלת אותי מיקה: נו? איך היה? נהנית? "כן" אני משיב, "את מעולה, את בליגה הנכונה".

אז אם גם אתם רוצים להתרשם מהיכולות והאיכויות המוסיקליות של מיקה בן ימי, תרשמו לכם ביומן – 14.07.2011 תיאטרון תמונע – מופע השקה לאלבום הבכורה.

להאזנה לאלבום האי.פי

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע באוזן

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150220988664654.334115.721654653&l=8258557d89

לעמוד האמן של מיקה

http://www.reverbnation.com/mikabenyami

לעמוד האוהדים בפייסבוק

https://www.facebook.com/mikabenyamimusic

מיקה בן ימי באוזן בר Mika Ben-Yami at the Ozen Bar

אינדיאנים בתל אביב

יוני 23, 2011 6 תגובות
לילה לבן 2010 בנמל יפו – רמי פורטיס

לילה לבן 2010 בנמל יפו – רמי פורטיס

ביולי 2003 הכריז אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל- אביב – מרקם עירוני, היסטורי וייחודי – כאתר מורשת תרבות עולמית. מאז, מדי שנה, מציינת עיריית תל- אביב יפו את הכרזת אונסקו בסדרת אירועי ה"לילה לבן", המשלבים בתוכם ערך נוסף של העיר: היותה "עיר ללא הפסקה". קרא עוד…

המחאה של אסף

יוני 21, 2011 השארת תגובה

אסף בוכמן טריו, מופע השקת אלבום, סאבליים ת"א, מוצ"ש 18.06.2011 23:00. הגיע, ראה ושמע, צילם וכתב – יובל אראל.

אסף בוכמן משיק אלבום בכורה

אסף בוכמן משיק אלבום בכורה

אסף בוכמן החל את דרכו המוסיקלית כנגן גיטרה, הספיק ליטול חלק בהרכבים "השקפתו של מרפי", "מימיקה", "פשוטי העם" ואף עם הזמרת עידית אשל. על אלבום הבכורה, "הכיוון החדש", החל לעבוד לפני כארבע שנים, בעקבות קורס תרגולי מדיטציה שנטל בו חלק, החל להתגלגל בראשו הרעיון ל"כיוון חדש", זהו גם שיר הנושא באלבום.

את העבודה על האלבום ביצע אסף כמעט לבד. הוא אחראי על כתיבת המילים, הלחנים, העיבודים, ההפקה והנגינה על כל הכלים, למעט תופים. הוא ליקט את כל החומרים שכתב בעשר השנים האחרונות ואגד 12 רצועות מוסיקה המציגות את התובנות והאמת הפנימית שלו על כל רבדיה. אסף הוא זמר מחאה, המחאה ניבטת מתוך שיריו, הזועקים וצועקים מתוך הלב, מתוך השכל והתבונה הפנימית.

נטילת אחריות על עצמך – "להיות בדיוק במקום בו תרצה\ זה אתה שמחליט מה יקרה או לא יקרה" הוא המוטיב העיקרי בשיר הפותח את האלבום "בוא ותראה". הוא ממשיך בשיר "לצעוק" – "והנה מגיע הזמן לעבור את הסמן\ לשחרר עכבות מטפס לפסגות\של ההרים הרחוקים שאולי מתקרבים\ עכשיו הגיע הזמן לצעוק"

וכך שיר אחר שיר, מעוטרים ברוק'נרול קצבי, מנסה אסף להעביר את התובנות שלו אל המאזין. קח את חייך בידייך, היה אתה האדון לגורלך…

אסף בוכמן – הכיוון החדש

אסף בוכמן – הכיוון החדש

המופע בסאבליים נפתח בשיר הנושא של האלבום "הכיוון החדש" עם כמה אפקטים אלקטרונים ונפתח לשיר דרך בסגנון פולק – "ואת איתי בכל דקה\ גם אם אהיה רחוק אני מרגיש אתך\ פשוט צריך לתפוס קצת שלווה\ אני אחזור מהר תהיי בטוחה\ את בטוחה"

עתה, משסימן לקהל את המסלול המוסיקלי שלו עוצר אסף בוכמן לפני השיר הבא ומספר קצת על הדרך שהובילה אותו לכתוב את השירים, את המנגינות.

הנגנים של אסף, דוד מכנס על הבס ואלירן קונונוביץ על התופים נותנים לאסף את חטיבת הקצב, מושלמת, איננה מחפשת דרך אחרת מלבד להשאירו בתלם המוסיקלי.

מעת לעת ניתן להבחין כי אסף הוא בתוך תוכו אסף הוא רוקר, בחלק המשירים הוא יוצא בקטעי סולו חשמליים, עובר לדיסטורשיין, משמע היה זה מופע רוק אצטדיונים, ושוב חוזר למלודיות המלוות את התכנים, המילים, הם החלק החשוב בשירתו של אסף.

המוסיקה בשלה ובוגרת, אסף הוא סינגר סונגרייטר, אולם במובן שונה מהמקובל, שיריו אינם כמחאה פופולרית, מחאתו הנה כהמלצה לצאת לעצמאות אישית.

אסף בוכמן ועידית אשל

אסף בוכמן ועידית אשל

הוא מזמין אל הבמה את הזמרת עידית אשל, המבצעת עימו כמה וכמה מהשירים שלו וגם את אחד משיריה "שיר זן", את עידית ראיתי בעת שהשיקה את אלבומה החדש לפני כחודש בתיאטרון תמונע.

אין ספק כי השילוב ביניהם עובד מצויין, אסף מלבד היותו כותב ויוצר הוא נגן מעולה, כבר ציינתי את עברו בהרכבים שונים…כן הייה זה חלק לא רע בכלל בערב הנוכחי.

לסיכום – 85 דקות של מוסיקה רעננה, מילים כדורבנות, עיבוד מוסיקלי בוגר ומחושב, אווירה טובה, לכו על זה, חפשו את המופע הבא של אסף בוכמן טריו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה בסאבליים

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150218619094654.333179.721654653&l=02a51ddefb

לחצו לעיון בכתבה שלי באתר "חדשות המוסיקה"

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=1355

אסף בוכמן – השקת אלבום – הכיוון החדש- סאבליים

צביקה פורס כובש את תל אביב

יוני 18, 2011 3 תגובות

צביקה פורס, מופע צהריים, יום שישי 17.06.2011, אוזן בר, תל אביב, היה, שמע, צילם, כותב – יובל אראל.

שישי בצהריים, אוזן בר

שישי בצהריים, אוזן בר

את צביקה פורס, הרכב מוסיקלי הסובב סביב דמותו המסתורית של צביקה לורבר, ראיתי לראשונה במסגרת פסטיבל תל אביב למוסיקה שהתקיים באוקטובר האחרון במתחם הקאמרי בתל אביב, בסדרת ערבי סינגרס – סונגרייטרס שאצר לאון "נפולאון" פלדמן, מהצליל הראשון הוא כבש את לבי.

הצלילים הראשונים מתוך שירו "Seven" הזכירו לי נשכחות, ספק דויד בואי, ספק הענק האדיב, קורטוב של קנטרברי רוק, מוסיקה שונה, בלתי שגרתית הנישאת על קול ערב במיוחד.

צביקה פורס בתיאטרון הקאמרי

צביקה פורס בתיאטרון הקאמרי

את סיפורו המיוחד כבר הספיק צביקה לספר לליה פן מ"הארץ", "… הייתי די בודד. ישבתי המון בחדר שלי, הקשבתי למוסיקה וחלמתי חלום קטן, לעשות מוסיקה ולהופיע".

צביקה, שהחל את ילדותו כנער למשפחה דתית בבאר שבע, התוודע בגיל צעיר לפסנתר, עליו תרגל קטעים של שופן, המוסיקה הקלאסית שמהווה בסיס ליצירותיו עתה.

המוסיקה של צביקה איננה שגרתית, לא מדובר בפופ או רוק'נרול, אלו סיפורים מלאי תוכן מילולי, היושבים בתוך מלודיות מתפתלות ונמשכות.

גם עלמא מהבלוג השכן מאירה את צלליתו של צביקה – "..הוא מסוג היוצרים הדייקנים והברורים: כמעט כמו רקדן בלט- הפוינט חייב להיות מושלם, הגב זקוף, אבל מתחת לכל השאיפה למצוינות הזאת עדיין מסתתרים צללים וחדרים חשוכים. וזה כל כך יפה…"

צביקה פורס בתיאטרון תמונע

צביקה פורס בתיאטרון תמונע

בנובמבר האחרון הזדמן לי לראות את צביקה פורס בהפקה מושקעת בתיאטרון תמונע, רקדניות בורדל עם מניפות של נוצות טווס קיבלו את פני הבאים וקישטו את ההופעה בצלליות מהפנטות, כל כך התאימו והשתלבו במיצג הכללי. מאז חיכיתי זמן רב להזדמנות הבאה לצפות בהופעה נוספת.

וכך תיארה לי, כתבת מהפריפריה הדרומית, בבלוג הקפה את החוויה המוסיקאלית באותו מופע – "..משהו בהופעה הזאת פשוט עבד בשבילי מבחינה מוזיקאלית. משהו במורבידיות של הצלילים, בדרמטיות של הליווי האינסטרומנטאלי שכלל לצד שני הנשפנים גם כנרת, אקורדיוניסט, גיטריסט ומתופף, ובאווירתיות של ההופעה כולה…" (כן, התמונות שצילמתי אז מעטרות את הפוסט..)

ובכלל ענני תשבחות מרעיף גם לאון "נפולאון" פלדמן, לאחר שארח אותו בקולה קמפוס – "..צביקה פורס הוא גיבור הרגש והלב המדמם, הוא דמות ציורית של קומיקס למבוגרים, הוא עננת אושר מזוכך וכאב בלתי נדלה…"

צביקה פורס באוזן

צביקה פורס באוזן

ביום שישי האחרון זה קרה, שעת צהריים, באוזן בר, הופעה של צביקה פורס, כמה עשרות אוהבי מוסיקה שהתאספו באולם הארוך של האוזן בר אל מול הבמה, חזו בתצוגה מוסיקלית של אחד מהטובים, צביקה, מלווה בחבורת נגנים – דניאל רוט בגיטרה, סתיו בן שחר על התופים, טל קוהן בקונטרבס, הילה שרביט עם הכינור, אלון רם באקורדיון ואודי רז בטרומבון.

צביקה ניגן ושר כתריסר קטעים מיצירותיו, לקראת סיום המופע וכהדרן ביצע את שירו "Seven", אותו שיר ששמעתי כשראיתיו לראשונה, כאשר הקהל חשב שההופעה הסתיימה הפתיע צביקה ואמר כי יבצע עתה שיר חדש, שיר שעדיין אין לו שם, השמעת טרום בכורה לחלוטין. את השיר הזה תוכלו לשמוע בקליפ שצילמתי, כאן, בהמשך העמוד…

אז אם אתם באמת מעוניינים לראות ולהאזין לצביקה פורס, הוא מופיע בתל אביב בשתי הזדמנויות, בערב שישי 24.06.2011 באוזן בר במסגרת ערב "לכלוך באוזן – אקלקטי" #23 ובתאריך 07.07.2011 בקונטיינר בנמל יפו, הופעת חינם!!!

הנה כאן האלבום להאזנה או הורדה חופשית

לחצו לצפייה בגלריית תמונות ממופע צהרי שישי באוזן בר

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150217718339654.332800.721654653&l=13527a54c2

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע תיאטרון תמונע

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.463952994653.255317.721654653&l=249cf448fd

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מערב 180 פסטיבל ת"א בתיאטרון הקאמרי

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.449388814653.247599.721654653&l=d1bc510153

צביקה פורס באוזן בר – Seven וגם שיר חדש..עדיין אין לו שם

צביקה פורס – monster after dark מתוך המופע בתמונע

צביקה פורס – sound better מתוך המופע בתמונע

צביקה פורס – seven מתוך המופע בתמונע

צביקה פורס seven בפסטיבל המוסיקה בקאמרי (דקה 04:11)

הקליק עדיין לא רוצים להיגמל

יוני 16, 2011 4 תגובות

הקליק, חוגגים 30 שנה לאלבום הבכורה, ליל רביעי 15.06.2011 מועדון בארבי, תל אביב, היה, שמע, ראה, כתב וצילם – יובל אראל.

דני דותן בתיאטרון המדרגות, צילום:  דרור לוי

דני דותן בתיאטרון המדרגות, צילום: דרור לוי

עדות ראשונה:

שנת 1981, אני חייל משוחרר, אחרי שלוש שנים במפרצי החולות הזהובים והמים התכולים של שארם א שייח, בתל אביב החיים סובבים סביב קולנוע דן, קולנוע פריז וקולנוע תל אביב, על הפינגווין והליקוויד עוד לא חלמו, בבוקר גולש בים ומשתדל לבלות כל ערב, המועדונים של אז נגנו דיסקו, היי אנרג'י…

רחוב דיזנגוף המיתולוגי לקראת תרדמת ושקיעה…מתוחם בצפון בתיאטרון האוונגרדי של ניקו ניתאי ליד הכיכר ובדרום בתיאטרון המדרגות ממש בפינת השדרה, הבאז מספר על להקה חדשה, רוק עכשווי, מעין פאנק, עם הרבה שחור, הם כבר הספיקו להופיע בקולנוע פריז, הערב ינגנו בתיאטרון המדרגות, אני מגיע, אנשים לבושים בשחור, יורדים צפופים במדרגות, המרתף השחור מחזיק יציע עם ספסלי עץ, משל היה אחרון מגרשי הכדורגל בכפר בדואי בצפון. ממול, על הבמה מערכת תופים אדירה, כמה צינורות צול וחצי של ביוב מככבים מאחור, מרתף או לא מרתף…

כן, היה מתח באוויר, ואז הם עולים לבמה, הקליק, ז'אן ז'אק גולדברג, ענק שמנמן בעל עיניים ענקיות, כל הערב הוא פקח אותן לרווחה, מפלפל בהן משל היו פנסי תאורה, התיישב על מערכת התופים, עובד אפרת (עם שערות על הראש) בגיטרת בס ואלי אברמוב, גיטרה חשמלית, מתחילים לנגן, משום מקום קופץ בחור רזה, שיער ראשו שחור וקופצני, שפתיו משוחות בליפסטיק שחור, דני דותן. והם מנגנים, והם שרים, "גולם", "אינקובטור", "מסטיק פלסטיק", "שעת הזאבים" ועוד. הכל יצא לאחר מכן באלבומם הראשון – "אמא אני לא רוצה להיגמל".

גו גו גו גולם

בן לתכנית שתוכננה מזמן

בחדר המראות המעוותות

בן לאהבה כושלת

בין שתי נשמות מתות

גו גו גו גולם

נוצרת בטעות וכך אתה חי

וכך אתה תמות

נוצרת בטעות של אבחנה

בין איכות לבין כמות…..

בערך שנה לאחר מכן, רחוב שנקין מתחיל להיות הביצה של תל אביב, מקומונים צצים בכל קיוסק, במועדון חדש בשם פינגווין יש ברמן ששמו שולץ, על הבמה מופיעה להקת "שלום הציבור" שמאוחר יותר משנה את שמה ל"משינה" והשאר היסטוריה.

דני דותן, 30 שנה אחרי, צילום: יובל אראל

דני דותן, 30 שנה אחרי, צילום: יובל אראל

חוות דעת מומחה

להקת הקליק נוסדה בשנת 1980 על ידי דני דותן ואלי אברמוב, שני ירושלמים אשר הגיחו לתל אביב. הקליק נוסדה כלהקת "גל חדש" ישראלי. תקליטה הראשון "אמא אני לא רוצה להיגמל" היה למעשה אלבום אופרת רוק בו מוצגים חייו הצפויים של אדם מטרום הלידה שלו עד אחרי המוות. תיאורים שכללו ניוון, עזובה ועצבות קודרת.

שנתיים מאוחר יותר הצטרפה רונה ורד (כרומוזום, היחידה לטיפול נמרץ) הקלידנית ללהקה והם הפיקו את האלבום השני – "עולם צפוף" שכלל כמה להיטים כמו "כל האמת", "אל תדליקו לי נר" ו"הי ילדון" שהיה השיר הראשון בו נתנה התייחסות לתופעת ההומוסקסואליות. הלהקה שתכניה היו אנטי חברתיים הספיקה להופיע בקולנוע דן ואף בירושלים וחיפה, אך מרוץ החיים הוביל להפסקת הפעילות.

בשנת 1988 חברי הלהקה התאחדו למספר הופעות במועדון "זמן אמיתי", הקהל מילא את האולם עד אפס מקום שלוש פעמים, האיחוד הוביל להפקת אלבום מהקלטת המופע. אני שמח להכריז שיש לי עותק ממנו.

בשנת 2002 הוציאו לאור קופסת אספנות עם תקליטורי האלבומים ראשונים ועוד אחד עם כמה קטעים נדירים. שנתיים לאחר מכן יצאו לסיבוב הופעות נוסף יחד עם הקלידנית יסמין אבן. בשלהי שנת 2006 הלך לעולמו המתופף ז'אן ז'אק גולדברג לאחר מחלקה קשה.

לפני מספר חודשים חזרו חברי הקליק להופיע, כלהקת חימום למופע של להקת ."באזקוקס" בבארבי, ההופעה קצת חרקה אך היוותה סמן לחידוש הפעילות. אם זה באמת מעניין אתכם אז יש כאן לינק - דני דותן בגוף ראשון מספר לקוראי עכבר העיר על ימיה הראשונים של הלהקה.

הם מחליטים לחדש ימיהם כקדם, מפיקים אלבום עם הקלטות נדירות, עוד סיבה למסיבה.

שעת הזאבים, חגיגה בבארבי, צילום: יובל אראל

שעת הזאבים, חגיגה בבארבי, צילום: יובל אראל

עדות ראיה, עדות שמיעה

יום רביעי בלילה, שעת הזאבים הולכת וקרבה, אפילו הירח נעלם לו בליקוי, כאילו וידע מה צפוי להתרחש כמה עשרות אלפי קילומטרים מתחתיו, כאן בהרצל פינת קיבוץ גלויות, לקראת המופע נרשמת תנועה ערה של אנשים, חלקם הגדול כבר לא ילדים, שיער מאפיר או סתם קרחת, כרס תופחת, נשים שהיו פעם נערות רוקנ'רול, מגיחים מהסמטאות הסמוכות, כולם מגיעים למקדש הרוק מועדון בארבי.

קצת אחרי השעה עשר וחצי עולים חברי להקת החימום, נערות ריינס, לתשואות הקהל מגיב הסולן, "לא אנחנו לא הקליק", עם כל הכבוד, איש לא חשב אחרת.

הקהל ממשיך לזרום פנימה, הוילון של אגף הקולטורה ז"ל הוסט הצידה, לפנות רחבה נוספת לצופים.

סוף סוף הם עולים לבמה, הקליק, עובד אפרת על הבס, אלי אברמוב בגיטרה חשמלית, את מקומו של ז'אן ז'אק גולדברג המנוח מאחורי עמדת התופים, תופס עודד פרח. המוסיקה מתחילה לקול תשואות הקהל המתקרב לבמה, האורות מבליחים, משתלבים בהבזקי המצלמות הרבות, הנה הוא עולה לבמה, דני דותן, האיש, כבר לא ילד, בבגדים שחורים וקסקסט לבן, משל היה גנגסטה.

דותן פותח את המופע עם המסיבה של ישראל, השיר הראשון מתוך אלבום האי.פי החדש, ההקלטות הגנוזות:

ברוכים הבאים למסיבה של ישראל

באתם לרקוד כמו בובות על חוטים

אזרחים אהובים של השכול והתופת

רוקדים ביחד עם כל המתים

אם לא תפסיקו ללכת עיוורים

הדרך תהיה רק רפש וקור

על כל חיוך תשלמו בקורבן

גם אם לא תסתכלו לאחור….

הקהל כבר דלוק, מול הבמה הם קופצים, מתקרבים, המצלמות נשלפות, סמרטפונים, אורות תכולים, לתעד, לתעד, לא כל יום מראה שכזה נגלה לעין, אחרי שלושים שנה, עם כמה קילוגרמים מיותרים אבל עדיין הוא קופץ, אפילפטי, סהרורי, מעת לעת אוחז בבקבוק מים ושופך את תכולתו על ראשו המבריק, מזיע, נרגע, וממשיך הלאה, אנרגיות חזקות, כשאתה מביט על הקו הראשון בבמה אפשר לזהות מבעד לשנים את הנער ההוא, חבריו יותר רגועים, מתונים, הם שומרים על שיווי משקל, אולי הגיל, הניסיון, הוותק, נותנים את האנרגיות בנגינה.

דותן יודע לנהל את הקהל שלו, להדליקם במילה, בתנועה, והקהל המבוגר נשבה, כמו אחרי החלילן מהמלין, הוא מריע, מרקד, מנופף בידיו, חוזרים שנות דור אחורה, גם הצעירים יותר מתלהבים, אלו שטרם נולדו כאשר שירים כמו "אמא אני לא רוצה להיגמל" או "שעת הזאבים" ו"סוחרי הצביעות" נוגנו במועדונים אפלים בתל אביב.

הם ממשיכם בשירים נוספים מתוך האלבום החדש, "בין הקברים לפרפרים", "משומש", אותו הסגנון הידוע והמוכר, קודר, חיים שחורים, בשוליים, מקאבריים.

המופע לקראת סיום, הוא מסתמן באחד הלהיטים הגדולים של הלהקה מתוך אלבומם השני – "אל תדליקו לי נר"

לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא

לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא

את מה שכתבתם כדאי לכם למחוק

צוחק מי שצחק – אני רוצה לצחוק

לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא

לא צריך שתדליקו לי נר, לא לא…

הקהל שבוי לחלוטין, מיוזע, רטוב, בקדמת הבמה כבר מסתמנת רחבה ומעגל פוגו, לא יאומן, הצעירים למדו מהזקנים, אפשר לחשוב שחזרנו לקולנוע דן….ואז הם יורדים מהבמה, מחיאות כפיים מלוות אותם דקות מספר, שוב, הם חוזרים להדרן משולש – הלהיטים בהא הידיעה של הקליק, שירים שנרשמו כנכס צאן ברזל בסצנה התל אביבית לדורות: "גולם", "אינקובטור", זהו, דני כבר גמור, הוא מבקש לרדת פעם נוספת מהבמה, אין מצב, עד שלא ישלימו את הפאזל המוסיקלי!! הם חוזרים שוב, הפעם לבצע את אחת מהיצירות המושלמות שלהם – "איגו אינטריגו – כל האמת".

משהו מתרוצץ ולא מוצא מקום

משהו מתפוצץ רוצה להיות אדון

משהו מתביש בורח לפינה

משהו מתיאש נתתי לו עוצמה

לידידו האיגו כבר לא אמיגו

לא זה לא מדאיג אותו להיות צפוי, תלוי

כי אין לו כח למחוק הכל או סתם לשכוח

כי אין לו שקט מספיק לקחת או לתת את

כל האמת ורק אמת

אינטריגו חי באיגו מת ..

זהו, סופית, המסיבה הסתיימה, הקהל מתחיל לנהור החוצה, חלקו מתעכב ליד דוכן המכירות, עותקים ספורים נותרו מהאלבום החדש, המסופרר. שריד אחרון להקלטות עם ז'אן ז'אק גולדברג המנוח. למעלה בשמיים הירח משחק עצמו לדעת עם שרידי הליקוי האחרונים, אנשים שולפים מצלמות, מותחים צוואר למעלה, מנסים ללכוד את המראה במצלמה, שעת הזאבים כבר אמרתי? לילה טוב.

והנה כאן האלבום החדש להאזנה\רכישה

תלחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה בבארבי

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150216033549654.332211.721654653&l=c71c2c43b8

אלבום תמונות נדיר מאחת ההופעות בתיאטרון המדרגות. צילום: דרור לוי

http://www.facebook.com/media/set/?set=oa.10150205724129667

כתבה אודות המופע בעכבר העיר, התמונות שלי

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,405,209,61410,.aspx

סיקור בתמונות ווידיאו באתר "חדשות המוסיקה"

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=1342

הקליק, חוגגים 30 שנה לאלבום הבכורה, בבארבי

וכאן מוצגים קליפים שצילמו גולשים במהלך ההופעה, כך ניתן להתרשם מהזויות השונות אודות ההתרחשות על הבמה ובתוך האולם. כל הזכויות שמורות להם\הן 

הקליק – אינקובטור, צילום: נעמה גולד

הקליק – כל האמת, איגו אינטריגו, צילום: נעמה גולד

הקליק – גולם, צילום: דרור לוי

הקליק – אל תדליקו לי נר, צילום: שחר לב

הקליק- דני דותן מציב מטרות (אחרי כיבוש הבארבי), צילום: שיר אלוני

הקליק – עם יסמין אבן- לא צריך שתדליקו לי נר, צילום: שיר אלוני

הקליק – אינקובטור, צילום: אלעד אלון

הקליק – לא צריך שתדליקו לי נר, צילום: אלעד אלון

הקליק – לא צריך שתדליקו לי נר, צילום: ז. שיינר

הקליק – כל האמת איגו אינטריגו, צילום: "אל אחד לכולם"

הקליק – לא צריך שתדליקו לי נר, צילום: בועז שפריר

הקליק – כל האמת איגו אינטריגו, צילום: אלה יב

הקליק – גולם, צילום: ערן סילגול

הקליק – אל תדליקו לי נר, צילום: "איציק גרפל"

הקליק – כל האמת איגו אינטריגו, צילום: לארי לייבוביץ

%d בלוגרים אהבו את זה: