ראשי > עצמאי בשטח > שקשוקה חריפה בפארק הירקון

שקשוקה חריפה בפארק הירקון

הפלפלים הלוהטים בפארק הירקון, RHCP, רשמים ודיווח ממופע לוהט, נכח, הזיע, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם בעיתון העצמאי "מגה-פון", באתר "בילויים" ובמגזין האינטרנט לנשים "סלונה".

 

פלפלים לוהטים בפארק. צילום: יובל אראל

פלפלים לוהטים בפארק. צילום: יובל אראל

קרוב לשלושים שנה שהרכב השקשוקה הזה המכיל פאנק, רוק, אלטרנטיב, מטאל, היפ הופ פסיכדלי תוצרת החוף המערבי של ארצות הברית רוחש וגועש בסצנת המוסיקה העולמית, תהפוכות וחילופים רבים עברו על ההרכב, את הפריצה וההכרה האיכותית ביצירתם קיבלו רק בעקבות האלבום החמישי "דם סוכר וסקס קסום" שזכה להכרה בינלאומית, סגנונם המגוון קנה להם מעריצים רבים גם בישראל.

אנטוני ומייקל, פלפלים. צילום: יובל אראל

אנטוני ומייקל, פלפלים. צילום: יובל אראל

הסצנה המקומית רעשה וגעשה לקראת המופע למן הרגע בו הוכרז באופן רשמי על המופע הצפוי, בכל זאת, ישראל, פינה נידחת בשולי הים התיכון איננה ממש המקום המועדף לענקי רוקנ'רול במסעות הופעות ברחבי הגלובוס, פוליטיקה, מלחמות, תככים וענייני כספים עמדו לא פעם לרועץ במהלכים להבאת שמות גדולים מעולם המוסיקה העכשווית לישראל.

כמה מילים על המופעים בפארק

תראו, אני שוחה בהוויה הזו של פארקונצרט למן הבמה הראשונה שהוקמה בו, עוד לפני המופע הראשון בסדרה של להקת דייר סטרייט, עוד באירועי שנות השבעים עם הקונכיה האקוסטית של חברת פארק הירקון טרום גני יהושע, זו הייתה אמירה חדשה בארץ, להוציא את המוסיקה, המבצעים והמאזינים אל כיפת השמיים בקומפלקס הנותן איכות צליל בחלל הפתוח, הטכנולוגיה והציוד השתכללו עם השנים במהלכן הספקתי לחוות מופעים של השמות הגדולים כטינה טרנר, דויד בואי, קרלוס סנטנה, בוב דילן, מועדון תרבות, רובים ושושנים, מטאליקה, מדונה, מייקל ג'קסון, דיפ פרפל, אוזי אוסבורן, לינקין פארק ועוד, כל המופעים הללו התקיימו בזכות קומץ אנשים שהאמינו והעיזו כלכלית להיכנס להרפתקאה הזו, קטפו הצלחות, חטפו מפלות אך החזון המוסיקלי תמיד היה לנגד עיניהם, כן, אני מכוון לשוקי וויס, שמאז ימיו כיבואן תקליטי ויניל במסדה לא שקט על שמריו ומידי שנה, טובות או רעות דואג לתחזק את סצנת רוק האצטדיונים המקומי.

שוקי מנסה מידי שנה להביא לנו את האמירה הזו – I know I know for sure That life is beautiful around the world…, כן הפרחחים האלו שיודעים ליצור בלדות רוק הפורטות על נימי הנשמה.

ריף, פתיח ישראלי למופע אמריקאי. צילום: יובל אראל

ריף, פתיח ישראלי למופע אמריקאי. צילום: יובל אראל

שש אחר הצהריים או לפנות ערב, תחליטו לבד, הפארק מתחיל להתמלא בקהל, מתחם הקופות עמוס למכביר, כמה דקות של צימוד ומדבקות ואנחנו ממתינים מאחורי מתחם הבמה, שש ורבע נכנסים ל"כלביה" – זוהי רצועת השטח בין הבמה לגדר ההפרדה של הקהל, הגולדן רינג, הגדר כבר מעוטרת בכמה עשרות צעירים משולהבים, מאבטחים ניגשים אליהם עם כוסות מים מתוך פחי ענק שהוצבו במיוחד, ואז לצלילי הצרפו שיק עולה הנציגה שלנו על הבמה, ריף, הנערה המתוקה עם המבטא הצרפתי  מלווה במספר נגנים ביניהם אני מזהה את עוזי "בלוזי" רמירז פיינרמן, ריף לא פריירית, עטופה בשמלה מוזהבת, לראשה כובע נפולאון, ריף מבצעת לקט משיריה הידועים, השבוע השיקה אלבום לחנויות, בעוד עשרה ימים תחגוג במופע חגיגי, היא מזכירה זאת לקהל. תם החלק הישראלי במופע.

שוטי הזהב. צילום: יובל אראל

שוטי הזהב. צילום: יובל אראל

לקראת השעה שבע וחצי עולה להקת החימום הרשמית של המופע Fool's Gold, אפעס, לדעתי ישנו איזשהו חוזה הקושר אותם להפקה, אחרת אין לי שום הסבר איזה חיבור מוסיקלי קיים בינם לבין הפלפלים, הגימיק של ההרכב הזה לגבינו הוא היותו של הסולן לוק טופ, ישראלי ביסודו, גם דובר עברית, אבל הסגנון של הלהקה היה מעין משמש מעורב של זרמים, לא זרמתי איתם, מי שמעוניין במופע יותר אינטימי יכול להגיע בשלישי בערב לאוזן בר, הם יופיעו שם.

כבר חושך, השעון סופר שמונה וחצי, אנחנו שוב ממתינים ליד מתחם הבמה, מחכים לאות להיכנס, בכלל הסידור שעשו איתנו, בכל  מופע לצלם שלושה שירים ולצאת החוצה, קצת מטרטר, מיותר.

חוזרים פנימה, ל"כלביה", ממתינים, חבורת הצלמים הדי גדולה מחפשת עניין, מדליקים את הקהל שיניף ידיים, פרצופים לבנים מצויירים בלוגו של הפלפלים, חצי מהגברים בקהל מעורטל מחולצות, זיעה, שוב מועברות כוסות מים מהמיכלים לקהל, שוקי וייס עולה לבמה, מזכיר לקהל לשתות והרבה, לא להתייבש, יותר מאוחר קיבלתי דיווח מתוך הקהל שנושא דוכני השתייה והמזון לא עמד בדרישות, מישהו לא תכנן נכון את הכמויות, המים נגמרו מיד, והתור היה כפול ומשולש, זה נושא לחידוד לפעם הבאה, שוקי.

אנטוני קידיס. פארק הירקון. צילום: יובל אראל

אנטוני קידיס. פארק הירקון. צילום: יובל אראל

סוף סוף, תשע וקצת, האורות כבים, הם, הפלפלים, מתחילים לעלות לבמה, ראשון עולה הגיטריסט, ג'וש קלינגהופר, עם קביים, מגובס ברגלו, מתיישב על כסא שממתין לא בקדמת במה, אוחז בגיטרה, אלוהים הוא מפליא לנגן בה, מיד אחזור אליו, אחריו עולה למערכת התופים בסרבל אדום צ'אד סמית, המתופף, כעת עולה המטורף,  מייקל "פליי" בלזארי, נגן הבס צהוב השיער, הוא מתפרע, רוקד, מקפץ, דופק על הגיטרה, רץ וחוזר, מעווה את פניו, ואז מגיח בצעדי ריקוד לאורך הבמה הכוכב הראשי, הסולן, אנתוני קידיס, מתחילים.

Monarchy Of Roses, השיר מהאלבום האחרון מהווה פתיח למופע, הקהל מאחורינו  נוהם בשמחה, עוברים לבצע את Aroubd The Worls, קצת יותר קלאסיקה… כעת כל נגן לעצמו, בהשתוללות בהתפרעות באקסטזה המתחילה לבצבץ.

הייחוד של הפלפלים הוא במוסיקה המלוכלכת, המקפיצה, המרקידה, הדיסטורשן העצבני, הראפ המעורב עם הרוק והפאנק, במהלך המופע הם עושים מעין אתנחתא קצרצרה, מאזכרים את הגיטריסט הראשון, החיפאי, הלל סלובק ז"ל, על הגדר חבורת צעירים מניפה באנר בד ענק עם שמו, הלהקה מבצעת שני קטעים לזכרו, ממשיכים הלאה, אנחנו נאלצים לצאת בשלב מסויים, חוזרים למתחם מלמעלה מבעד לשורות הקהל המפוזר ממעלה הגבעה ועד ולרחבת הבמה. עכשיו חובר לפלפלים אבישי כהן, גם משלנו, רק שיותר מידי מעבר לים, שולף את החצוצרה ומצטרף לחגיגה.

מייקל בלזארי, פארק הירקון. צילום: יובל אראל

מייקל בלזארי, פארק הירקון. צילום: יובל אראל

כעת הפלפלים מבצעים את Under The Bridge, ממקום עמידתי כעת אני רואה את כל העמק האנושי הזה פרוס למרגלותי עד הבמה, מעל ראשי האנשים מכחילים אורות הסמארטפונים, פעם היו אלו נרות ומציתים, היום זה התיעוד ליוטיוב, קידמה. עוד שיר אחד וכעת מתחילים במעין סולו גיטרה הלוקח אותנו ואותם היישר לבלדה האולטימטיבית שלהם, בניגוד לצלילים המלוכלכים (אמרתי כבר) המתיקות של קליפורניקיישן לוקחת את הקהל למעלה, הסרוטונין מציף את הגולגלות, תחושת סיפוק ממלאת את ליבות הצופים, ג'וש ומיקל לוקחים את הבלדה לקטע של ג'אם ארוך ומתמשך למרגלות האלוהים, רק עבור הקטע הזה היה שווה להטריח את עצמנו לפארק, סולו מטורף..

ג'וש קלינגהופר, גיבור גיטרה. צילום: יובל אראל

ג'וש קלינגהופר, גיבור גיטרה. צילום: יובל אראל

עוד קצת, עוד שירים ואז זה מגיע, הבוקר במהדורת החדשות של ערוץ עשר הקריא קריין הרצף את ההודעה על המופע והנחיות המשטרה וסיים את דבריו בשורה הזו – , Give It Away ,Give It Away Give It Away Now, לקטע הזה חיכיתי, זה הפלפלים האדומים בהתגלמותם, בחריפות, במהירות, בעקשנות ברוק המוטרף ופורק העול, מהר, חזק, מלוכלך, הקהל רוקד, גם אני.

עוד קצת ועוד קצת, אורגיה של אורות, מראות, צלילים ופעילות רוחשת על הבמה, מגיע רגע האמת, השעה אחת עשרה בלילה, השכנים ברמת גן זקוקים לשנת היופי שלהם, המופע מסתיים וחמישים אלף איש ואישה מתחילים לעשות דרכם הביתה, אפשר לאמר שהערב ניצחנו.

צבא צלמי הסמאטרפונים. צילום: יובל אראל

צבא צלמי הסמאטרפונים. צילום: יובל אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151135935694654.462980.721654653&type=3&l=c7c37d5691

וידיאו וצלילים

טוב היו כל כך הרבה צופים מצויידים בסמאטרפונים שנשלפו, לכשיתפרסמו הם יצורפו לכתבה זו, כך גם הפליי ליסט המלא והמוקלט באתר של הפלפלים, לכשיעלה עוד יום יומיים הוא יצורף לכאן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: