ראשי > עצמאי בשטח > גרוניך שורף את הקוקו בבארבי

גרוניך שורף את הקוקו בבארבי

מופע בכורה של שלמה גרוניך במועדון בארבי עמד בסימן הידיעה על מותו של אריק איינשטיין, ברגשות מעורבים, בבחינת ההצגה חייבת להימשך. חימום – אלון עדר והלהקה. מדווח במילים, תמונות ווידיאו – יובל אראל.

גרוניך, בארבי, לשרוף את הקוקו. צילום: יובל אראל

גרוניך, בארבי, לשרוף את הקוקו. צילום: יובל אראל

שמחתי מאוד למשמע הידיעה ששלמה גרוניך יערוך הופעה בבארבי, את שלמה ראיתי לאחרונה במהלך סופ"ש מיוחד שהוקדש ליצירתו, אני הגעתי לערב בו ביצע בפומבי לראשונה את השירים מאלבומו החדש, ממש זמן קצר לפני ההשקה הרשמית.

בכלל שלמה בשבילי הוא סוג של פרנק זאפה ישראלי, לא רק בשל חיצוניותו, עוד כשהיה עם שיער שחור בצעירותו, השפם, הזקן, הקוקו והרעמה, גם המוזיקה, או יותר נכון המוזיקה, פרוגרסיב אלטרנטיבי, שיוצא מהשורות, שובר את המוסכמות, סוג של גאון יצירתי בעולם של פופ ורוקנ'רול מקומי.

לא סתם כיכב שלמה בתמונת השער בכתבה הראשונה שהכנתי על פסטיבל הפסנתר לפני שנה, עומד ומחזיק את דלת אולם סוזן דלל ומסמן בידו במעין קידה מזמינה את הקהל להיכנס, טיפוס תאטרלי ומגוון.

בפסטיבל האחרון בוטלה הופעתו המתוכננת יחד עם אניה בוקשטיין, הוא חש ברע יום לפני, אושפז ועבר צנתור בבי"ח מאיר בכפר סבא.

גרוניך, צנתור, מרק. עמוד הפייסבוק הרשמי

גרוניך, צנתור, מרק. עמוד הפייסבוק הרשמי

אבל טיפוס כמו גרוניך לא אומר נואש, בעמוד הפייסבוק שלו עולה תצלום ממיטת האשפוז, בולס מרק כלשהוא ומסר ממנו – חברות וחברים יקרים, בימים האחרונים חשתי שלא בטוב. לאחר שנסעתי למיון בבית החולים מאיר כפר סבא, הוחלט שעליי לעבור צנתור. אתמול עברתי אותו בהצלחה מלאה. אני רוצה להודות מקרב לב לצוות המסור של בית החולים, לפרופ' יואל ארבל ומוריס מוסרי שניתחו אותי ולמנהל בית החולים איתן וירטהיים. הייתה לי פגישה מסעירה עם הדיאטנית ואני חושב שאלחין את הוראות האכילה הנכונה. תודה לכולכם על הדאגה, זה מחמם את הלב. הייתה חוויה מוזרה אבל אני יכול להגיד שאני מרגיש יותר קל, אנרגטי וזורם מתמיד. יש תיאבון, נתראה בקרוב. בעוד כמה ימים בחזרה על הבמה!

ובאמת, פחות משלושה שבועות מאז ונקבע איוונט, וגרוניך שורף את הקוקו בבארבי, חובה להגיע, מופע חשוב, מכל הבחינות, ואז, בשעות הערב המוקדמות מגיע הדיווח, אריק איינשטיין אושפז בבהילות באיכילוב, מצבו קשה, והלבטים, אוי אוי, מה עושים, אבל ההצגה חייבת להימשך, אני בטח שלא יכול לסייע לאריק, אפילו מקורס חובשים צבאי התחמקתי ועשיתי את השירות מול חופי הזהב בשארם א שייח..

שלמה גרוניך, פרוגרסיבי מקומי. צילום: יובל אראל

שלמה גרוניך, פרוגרסיבי מקומי. צילום: יובל אראל

ומגיעים לבארבי, שאול מחייך בכניסה, צפוי ערב מיוחד, מופע ישיבה, האולם מלא כולל האגף הנוסף (אקס הקולטורה) שולחנות מלאים בקהל, מבוגרים לצד צעירים, את החימום נותן אלון עדר, הוא לא יאהב את זה אבל אני אומר, אלון, הבן של יהודה מרימון ומתמוז, הבן של מיקי, מהתאטרון, גם השיקה אלבום בכורה, אלון הוא סוג של גרוניך צעיר יותר, ב"שיגעון" בהלחנה, עיבוד, תמלול, ממש, נושא הלפיד של הפרוגרסיב המילולי בזמר הישראלי.

ואז מגיע הרגע, הנגנים של גרוניך עולים לבמה, והיא בכלל עמוסה בפרטי תפאורה, סוג של גן ילדים או גן פורח, מעין איורים תמימים נאיביים, עבודות של יובל כספין, הבארבי לא רגיל בכך. נחמד מאוד, ואז המופע מתחיל, גרוניך מתיישב לפני הפסנתר החשמלי שבכלל עטוף במעין בד צבעוני, חלק מהתפאורה, פנים לקהל, רק הראש והכתפיים, כדי לתפוס צילום עם הידיים על הקלידים אני צריך לקום מהמקום הכי טוב באולם, שולחן מרכזי באמצע מעל המדרגה, ללכת הצידה ולחפש זויות..

גרוניך שורף את הנשמה והלב. צילום: יובל אראל

גרוניך שורף את הנשמה והלב. צילום: יובל אראל

גרוניך יודע שאריק באשפוז, הוא אומר כמה מילים בשבח, בכבוד, המופע ממשיך, עוד כמה שירים, שילובים, מאז, מהיום, שרשרת של יצירות מצויינות של גרוניך, אין אצלו ביניים או סתם חווריינות, הכל גאוני. ושוב מבקש גרוניך לאמר משהו לעניין אשפוזו של אריק, זה מציק לו בפנים, אני כבר יודע את האמת המרה, אריק נפטר בסמוך לשעה 23:00 באיכילוב. אני ניגש ורוכן לוחש למבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי שיושב לא רחוק ממני, גם הוא מכיר בחשיבות המופע הנוכחי. "אריק נפטר". יוסי, לא קולט בתחילה, כשהידיעה מחלחלת הוא נדהם, בקהל מאין דהוא זועק לגרוניך – הוא מת!, שלמה גרוניך בתדהמה, עצבות, קשה לבלוע את הידיעה, הוא מספר על ההכורת האישית שלו עם אריק, כעת מבקש מהקהל לקום לדקת דומיה, לכבד את זכרו, באולם לא בדיוק יודעים איך לאכול את התערובת הזו, מצד אחד יש כאן מופע איכותי, חשוב ומיוחד עם יוצר מוערך, מצד שני סוג של נפלה עטרת ראשנו, גרוניך מחליט להמשיך, הוא השקיע המון במופע, הקהל בעצמו השקיע המון, לפעמים האמירה  – "ההצגה חייבת להימשך" היא כל כך קשה במבחן המציאות, ממשיכים בשירים נוספים, אני כבר לא ממש עוקב, העיניים יותר בהודעות שקופצות בטלפון מהפייסבוק, טוויטר, מיילים, שלחתי "נוהל חבצלת" למגזין מגפון לפני שיצאתי מהבית, עכשיו המערכת צריכה תוספות, אני נקרע בין האחריות הזו לבין המופע, ואז אני קולט, הגיטריסט המלווה את גרוניך, עמרי אגמון ניגן את הפתיחה של "אני ואתה", מחווה ספונטנית שכזו.

אחר כך, אחרי ההדרן ולאחר ששלמה גרוניך יורד מהבמה לחדר האמנים, אני ממתין לו שם, שלמה, כמה מילים על מה שהתרחש הערב, שלמה, עדיין עם האדרנלין של המופע, מעביר את המסר של העצב על לכתו של אריק המהול בהערכה למופע שלו.

ערב שלא ישכח, יש עוד חוב אחד ביני לבין שלמה – בתאריך 19 לינואר יתקיים המופע המשותף שלו עם אניה בוקשטיין, אני רוצה להיות שם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו:

רוזה מרציפן

לונה פארק

מרכינים ראש לזכרו של אריק

  1. יניב
    נובמבר 27, 2013 בשעה 11:14 pm

    מילים יפות.
    תיקון קטן- הסולו שעמרי אגמון ניגן היה מהפתיחה של "אני ואתה" ולא של עוף גוזל.

    אהבתי

  1. דצמבר 20, 2013 בשעה 9:37 am
  2. אפריל 7, 2015 בשעה 3:01 pm
  3. אוקטובר 5, 2016 בשעה 6:56 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: