ראשי > עצמאי בשטח > אביתר בנאי יפה כלבנה

אביתר בנאי יפה כלבנה

אביתר בנאי, יפה כלבנה, חמישה ימים לפני הענקת פרס אקו"ם חוזר למועדון בארבי. 30.01.2014. נכח, האזין, הבין ותיעד – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת וגם ב"בילוי נעים" אתר התרבות החדש.

אביתר בנאי, יפה כלבנה, בארבי. צילום: יובל אראל

אביתר בנאי, יפה כלבנה, בארבי. צילום: יובל אראל

צאצא נוסף מהשבט הכי מוזיקלי בארץ, האח של, הבן של והאמן, מוזיקאי, יוצר מלחין ושר – אביתר בנאי, בעוד מספר ימים, ליתר דיוק ביום שני הקרוב, יעלה אביתר על בימת תאטרון גשר על מנת לקבל את פרס אקו"ם על שם עוזי חיטמן לאלבום השנה  "יפה כלבנה" בסך 15,000 ₪.

בנימוקי ההחלטה להעניק לאביתר ולאלבומו את הפרס קבעו חברי הוועדה  – "אביתר בנה לעצמו כתיבה וסאונד ייחודי, מעיין תמהיל של סשה ארגוב, תום יורק ורוברט וויט. נראה שאביתר נע במסלול מקביל כמעט למה שנעשה בתרבות בישראל. "יפה כלבנה" הינו אלבום שלם של יוצר שמתלבט לגבי מהותו, פזילה לחיים חילוניים קודמים ובעיקר העיסוק העצמי של תרבות הסלבס. ״תל אביב״ ״ יפה כלבנה״  ו"שאו שערים״ הם רק חלק מאלבום מעניין, שלם ובעיקר אחר, שמייצג את דמות ״המאמין החדש״, קשה למאזין לקבוע האם אביתר מתקרב לאלוהים או פשוט מתרחק ככל האפשר מחייו החילוניים הקודמים. הוועדה קבעה פה אחד שאין אלבום ראוי יותר  מ- ״יפה כלבנה״ לפרס אלבום השנה".

אין צורך להרחיב ולהכביר מילים על אביתר ויצירתו, חמישה אלבומים, ביניהם אלבום פלטינה (לילה כיום יאיר משנת 2009) והכרה והערכה בקרב הציבור הרחב מעמידים את אביתר בעל הדמות הסגפנית קמעה בלב הקונצנזוס הישראלי.

אביתר על קלידי הפסנתר. צילום: יובל אראל

אביתר על קלידי הפסנתר. צילום: יובל אראל

המופע שהתקיים אמש במועדון בארבי, חמישה ימים לפני הטקס, היווה עבורי הזדמנות לחוות, למלא חללים (את מופע ההשקה של "יפה כלבנה" החמצתי) ולנסות להבין מדוע ולמה.

המופע הוכרז כבר לפני מספר ימים כסולד אאוט, אין להשיג יותר כרטיסים, אין ממש מקום להציב רגל בתוך האולם הגדול של מועדון בארבי שנפתח על כל אגפיו ומרפסותיו, הקהל עצמו, לא מבאי המקום בדרך כלל, שכבות ורבדים שונים בקרב הציבור הישראלי, מהפריפריה, מהקהל הדתי, צעירים, מבוגרים, עמישראל.

לאחר מופע חימום קצר עם יהוא ירון, הבס והמברג (יהוא הנו חלק מההרכב המלווה את אביתר), מגיע אביתר לבמה ואחריו עולים חברי ההרכב המלווה , יהוא ירון בבס, מוטי ביקובסקי בגיטרות, צח דרורי בקלידים, רועי חרמון בחצוצרה וקלידים, אביב ברק על התופים, והמופע נפתח ממש דקות ספורות לפני השעה 23:00, סוג של אינסידנט לא מקובל במועדון…

אביתר בנאי, נביא בעירו. צילום: יובל אראל

אביתר בנאי, נביא בעירו. צילום: יובל אראל

כאשר הצלילים החלו להתפזר בחלל המועדון, וכאשר הקהל החל ליטול חלק בשירה לאורך כל הערב והלילה, כאשר אביתר קם ממושב הפסנתר הנטוע באחורי הבמה ותפס את הגיטרה האקוסטית ונעמד אל מול הקהל העצום, הבנתי.

הבנתי שאביתר הוא ישר, ישיר, פשוט, ללא טריקים, ללא תרגילים, בלי שום הייפ, לא מנסה לשחק עם הקהל, לא מנסה לפלרטט איתו, כל כולו בביצוע, ממעט לדבר בתחילה, משקיע במילים, בלחנים, במנגינות. לא מתייפח, לא מתענה, הוא מוביל את הקהל בדרכו, הבטוחה, השקטה, השלמה…

הבנתי כי אביתר בנאי, המוזיקאי, היוצר והמבצע, איננו עוד אחד משורת המוזיקאים המכובדים, האיכותיים, הפופולאריים שחיים בינינו, אביתר הנו פשוט סוג של נביא, כזה אחד מהתקופה ההיא, שנביאים היו מתקיימים על דבלים ומי פלגים, בפשטות ועדינות ארצית הוא מעביר את התחושות ואת המסרים הטמונים במילות שיריו, הקהל כאילו ושרוי במעין טראנס תפילה והודיה, לצידי ברחבה התחתונה של האולם, סמוך לבמה, אני רואה דמויות אחוזות בדיבוק ובשרעפים, חיוכים ממלאים את פניהם ועיניהם המצועפות, לרגע חשבתי שאני נמצא במרכזו של טקס באחת הכתות המסוכנות, אבל כאשר פניתי לאחד מהקהל וביקשתי הסבר אודות רשימת השירים שהייתה ברשותי נענתי שלא, לא לחשוף את ההפתעות, לתת למופע לרוץ כמות שהוא, קסום, מסתורי, מלא ברמזים והפתעות, כך גם השיב לי אחד מאנשי הפמליה המלווה את אביתר לשאלה אחרת שהפנתי אליו במהלך המופע – החשוב הן המילים, תקשיב להן, קסומות.

אביתר, מנצח על צאן מרעיתו. צילום: יובל אראל

אביתר, מנצח על צאן מרעיתו. צילום: יובל אראל

אז כן, כבר חוויתי מופעים שכאלו, קהל השבוי בידי המוזיקאי, מובל כצאן מרעיתו בליין אפ המוזיקלי, אולם הפעם הייתה כאן מעין שלווה סטואית שנחה על כל האולם, כמעט שכתבתי על הקהל קדוש הזה, וכן, החוויה הייתה לא רחוקה מהתובנה הזו, סוג של בית תפילה נינוח.

אמנם לא הצלחתי לפצח את הסוד הפעם אבל הצלחתי להבין מדוע אביתר נחשב כאחד המוזיקאים המצליחים, החשובים ומיינסטרימים שיש בארץ, כי הקהל פשוט אוהב אותו, את מילות שיריו ומנגינותיהם.

לקראת אחת בלילה, לאחר שני סטים מתוכננים של הדרן ועוד אחד מהשרוול, שעתיים תמימות של צלילים, מילים ושירים הסתיים המופע ואני כבר חשבתי על המעמד הבא, יום שני, בימת תאטרון גשר, הענקת הפרס לאלבום "יפה כלבנה".

ליין אפ: תתחנני אלי, אבות ובנים, הדב והנחש,  מנגינה, סיכוי, תאטרון רוסי, שלוש תנועות,  אמביציה,  שיר טיול, חלון,  אותיות, תל אביב,  פקק תנועה,  תחרות כלבים,  מתנות,  גנב,  נער.

הדרן ראשון: פודרה, מתי נתנשק,  חתונה,  כלום לא עצוב.

הדרן שני: ילדים\לילה כיום, עד מחר, יפה כלבנה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

כמה רגעים מתוך המופע, באמת שלא הרבה מהם

וידאו גולשים, צילום – שירז איתן

  1. אין תגובות.
  1. פברואר 4, 2014 בשעה 2:16 am
  2. אפריל 26, 2016 בשעה 6:47 pm
  3. מרץ 23, 2017 בשעה 3:12 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: