ראשי > עצמאי בשטח > לא נס ליחם…

לא נס ליחם…

מופע לציון 35 שנים לתוכנית "ארבע אחרי הצהריים" של גל"צ במסגרת פסטיבל ראשל"צ, חוה אלברשטיין, אילנית, הפרברים, לצד מבצעים עכשוויים. ראשון, 12.10.2014. היכל התרבות ראשל"צ. נכח תיעד, חופר לעומק ומדווח – יובל אראל.

חוה אלברשטיין, המלכה האם. צילום: יובל אראל

חוה אלברשטיין, המלכה האם. צילום: יובל אראל

אני אמנם משוטט די הרבה במועדוני השוליים התל אביבים, מתעד את הסצנה החדשה הרותחת ומבעבעת, אבל בתוך תוכי אני סוג של רומנטיקן האוהב את הצלילים של פעם, כי זה הכל בדי.אנ.אי. זיכרונות הטמונים בציבור, מי יותר ומי פחות, הכל לפי מפתח הגילאים, שירים המהווים את מחסן אוצר השירה והפזמונאות הארצישראלית, גלי זיכרון המכים על חוף הנוסטלגיה מתוכניות רדיו בימי הילדות, שירים שבמרכז ליבתם המילים הנקיות, הנכונות, המושמעות בהגייה והברה נכונה, תכנים העשויים להתהדר כיום בתואר נאצלים, מלאי תקווה ומשב רוח חיובי ושמח, הרבה טבע, נוף, מקומות וישובים בארץ כנען הוותיקה, אז צעירה בהתהוותה, שירי לכת לצד שירי חג, הרבה טבע, הרבה אהבה נקיה.

מתי כספי ואתי אנקרי, דואט סגנונות. צילום: יובל אראל

מתי כספי ואתי אנקרי, דואט סגנונות. צילום: יובל אראל

אלו נקודות המוצא של תוכנית הרדיו הוותיקה המושמעת מידי יום חול בשעה ארבע אחרי הצהריים בתחנת הרדיו הצבאית לקהל היעד העושה דרכו בדרכים מהעבודה הביתה (האמת, היום זה קצת פאסה, מי חוזר בארבע מהעבודה?…), תוכנית רדיו שעורכיה המיתולוגיים למחצה דלית עופר ויורם רותם מגדירים בסמוך להשקת האלבום המהודר בכריכה קשה, החמישי במספר של אסופת שירים המושמעים בה כדקלמן – "עריכת האוסף ה-5 במספר של התכנית "ארבע אחה"צ" היוותה עבורנו משימה מאתגרת במיוחד; שהרי מאחורינו כבר 4 מארזים הכוללים 12 תקליטורים ו-267 שירים מובחרים (בנוסף לאות המיתולוגי שלנו "תמונה" החוזר בכל אוסף). באהבה רבה ניגשנו למלאכת העריכה, ולצד שירים שרצינו לכלול כבר באוספים הקודמים ואיכשהו נשארו בחוץ והמתינו לתורם, בחרנו בשירים נוספים שנכרכו והשתלבו בתזמון יציאתו של המארז החדש – שנת 2014".

אילנית וקובי אפללו, דואט דורות. צילום: יובל אראל

אילנית וקובי אפללו, דואט דורות. צילום: יובל אראל

שכן העבודה לקראת השקת האלבום דומה לחלוטין לעריכת התוכניות עצמן. וכעת, לאחר 35 שנים תמימות במהלכן התוכנית "רצה" מעל גלי הרדיו, הוחלט על קיום מופע חגיגי כהפקת מקור מיוחדת במסגרת פסטיבל המוזיקה של ראשל"צ, מופע שהפקתו המוזיקלית ובכלל הוטלה על כתפיהם של אתי אנטה-שגב ואודי זמברג כמחווה לתוכנית המיתולוגית.

האלבום החמישי עצמו בסדרה הגיע לידי לקראת ראש השנה במסגרת "גל" האלבומים שהושקו והופצו לקראת החג, הן כדי ללכוד את קהל רוכשי המתנות לחג והן כדי להקדים את המופע המתוכנן, אלבום מהודר שאכן ראוי להוות מתנה או תשורה חגיגית, שלושה תקליטורים וספר מילות השירים האוצרים בתוכם 69 שירים המקוטלגים תחת הכותרות – עוד לא אהבתי די, יש לי אהבה ואיזה יום יפה.

קרולינה וברי סחרוף, גיבורי הסצנה. צילום: יובל אראל

קרולינה וברי סחרוף, גיבורי הסצנה. צילום: יובל אראל

אמש, ביומו השני של פסטיבל המוזיקה של ראשון לציון התקיים המופע החגיגי לכבודה של תוכנית הרדיו בהיכל התרבות של העיר, אולם המלא עד אפס מקום בקהל שרובו מבוגר ממני ואני כבר לא נער… אנשים שגדלו על האוצר האדיר של השירים הישראליים הנמנים על המושמעים בתוכנית, אנשים המעורבים כך או אחרת מסביבה, עובדי תחנת הרדיו, מגישים, עורכים, אנשי תרבות ובכלל קהל ראשל"צי הצמא למוזיקה שאיננה בוערת, דופקת ורוקדת בכל מחיר…

על הבמה כבר ישובים נגניה של התזמורת הסימפונית הישראלית של העיר בניצוחו של אילן מוכיח, המופע מוגש לקהל כמעין תוכנית דוקומנטרית אותה מנחים אילנה דיין ורועי בר נתן המנסים להעביר רוח קומית באווירה החצי יבשה, לתחושתי ההומור המבצבץ בדבריהם לא ממש מכבד את המעמד ונותן תחושה קלילה של ערב יחידה בבסיס כלשהו אי שם בארץ, יותר מידי הומור מטובל בפאתוס ואתוס גם יחד, אבל לא זהו העניין.

דנה ברגר ומאור כהן, רוקנ'רול. צילום: שילי אראל

דנה ברגר ומאור כהן, רוקנ'רול. צילום: שילי אראל

ייחודו של המופע מגיע כאשר מוזיקאים וזמרות כצמד הפרברים, אילנית וחווה אלברשטיין עולים לבמה לפני התזמורת ומבצעים משיריהם, חוויה נדירה ומרגשת לראות ולשמוע את עמודי התווך של הזמר והפזמון הארצישראלי שעדיין נמצאים עמנו ועוד כוחם במותניהם מגישים משיריהם בשנה במהלכה הציבור הישראלי נפרד מיותר מידי שמות חשובים בתחום הזמר והתרבות הישראלית.

לצידם של אותם "אבות המזון" מצטרפת שורת זמרים וזמרות צעירה יותר אולם אף היא נחשבת ומוגדרת בצדק לחלק נכבד משדרת המבצעים וחלקם אף יוצרים במוזיקה הישראלית בת זמננו המתכבדים ומכבדים את עולם התוכן הזה בביצועי מחווה לשירים אלמותיים. רק במקרה אחד הפריע לי העובדה שהמנחה, רועי בר נתן, קיבל על עצמו לבצע את השיר "ימים לבנים" שנכתב בידי המשוררת לאה גולדברג והולחן בידי שלמה יידוב עבור הזמרת נתנאלה באלבומה הראשון, מדוע לא הוזמנו נתנאלה או שלמה כדי להתכבד בביצוע השיר? למישהו הייתה בעייה של תקציב? קשקוש, גם ככה נשפך כאן הרבה כסף, תרבות צריכה להיות אותנטית, ופנינה מוזיקלית שכזו, עם כל הכבוד לבר נתן, ראויה הייתה למבצעיה המקוריים, כבוד לשיר וכבוד והערכה להם ולקהל.

אז מה באמת היה לנו במהלך המופע? פתיחה אינסטרומנטלית עם אוברטורה של התזמורת בקטעים המרמזים על נעימות שירי צאן הברזל שיבוצעו הערב ובכלל מהווים פס קול קבוע הן בתוכנית עצמה והן במחזור המוזיקה הישראלית, האורחים הראשונים עולים עם צמד הגיטרות הקלאסיות, צמד הפרברים המבצעים שתיים מהקלאסיקות שלהם – "החולמים אחר השמש" משנת 1978 ו"ריח תפוח ואודם שני" משנת 1966. אכן נוסטלגיה החיה נושמת ופועמת.

לאחר דו שיח כלשהו של המנחים (מצטער, לא באמת דיבר אלי הקטע הזה של ההנחיה) עלתה אתי אנקרי לבמה ובצעה את השיר "מי יתנני עוף" המוכר כשיר הנודד שנכתב בשנת 1966 (וואו, באמת מזמן) בידי דוד שמעוני ללחן עממי בוכרי ובוצע לראשונה בידי שושנה דמארי המנוחה שסיפרה בזמנו כי – "הלחן הוא של שיר בוכרי, "גולזור פרעונה". התאמתי לו את שירו של דוד שמעוני, אשר נכתב למעני". השיר שזכה לביצועים רבים מוכר גם כשירה של אסתר עופרים, אח, למה לא הביאו את אסתר למופע? לא שחסר משהו לאתי, אבל…

הפרברים, קלאסיקה בפעולה. צילום: יובל אראל

הפרברים, קלאסיקה בפעולה. צילום: יובל אראל

כעת תורו של צעיר נוסף, צעיר צעיר אולם אחד הווקליסטים היותר מרגשים בזמר הישראלי בן ימינו, קובי אפללו הזוכה לבצע את שירו של נתן יונתן "הרדופים ליד החוף"שאף הוא זכה לביצועים רבים, המוכרים יותר של שלמה ארצי, יזהר כהן ושולי נתן, כל אחד לחוד…

שוב חוזר צמד המנחים ורועי בר נתן יוצק חלטורה מוזיקלית לתוכן הערב (אמרתי מקודם שהם פשוט לא באו לי בטוב) העשויה כמחרוזת מהירה ומרפרפת על שלל שירים שנכחו בתוכנית הרדיו אך הוחלט בידי המפיקים שלא לתת להם ביצועים מלאים, נו, טוב. כעת גם מגישה ההפקה את האתנן הפוליטי לראש העיר המארחת, מר דב צור החופר בקצרה על הקשר המוזיקלי שלו לעניין ומתכבד בהענקת "מפתח העיר" לעורכי התכנית דלית עופר ויורם רותם (דה, זה טקס פרסי אקו"ם? מסכת סיכום שנת עבודה של היחידה הצבאית? כאילו, למה לי פוליטיקה עכשיו, ואם כבר, למה לא מפקד התחנה מעורב? הרי זו תחנה צבאית, יש כללים לטקס…)

אמיר דדון, שירה בלי גיטרה. צילום: שילי אראל

אמיר דדון, שירה בלי גיטרה. צילום: שילי אראל

פיק נוסף של הערב מתממש, ברי סחרוף, סוג של אייקון רוקנ'רול ישראלי, מתכבד להגיש, נקי ללא גיטרה (נדיר) את השיר "פגישה לאין קץ" שכתב כבר בשנת 1938 נתן אלתרמן  והולחן בידי נעמי שמר ואף זכה לשלל ביצועים בידי טובי זמרינו, מהשלושרים שהגישוהו לראשונה בשנת 1969 ועובר דרך אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יגאל בשן ועמיר בניון. בשנת 2000 הולחן השיר פעם נוספת בידי יונתן בר גיורא לביצוע של יוסי בנאי המנוח. האמת, כבוד למשורר, כבוד לנעמי שמר וכבוד יותר גדול לברי שזכה לבצעו.

ברי סחרוף נשאר על הבמה ואליו מצטרפת כעת קרולינה לביצוע השיר "לילה" של שלום חנוך המוכר בביצועו של אריק איינשטיין המנוח, גם קרולינה וגם ברי נחשבים בליגה הגבוהה של הזמרים והמבצעים הישראלים, הבחירה בהם מוצלחת, גם המחווה.

ברי יוצא אל אחורי הקלעים וקרולינה מבצעת כעת, בלוויית התזמורת את גרסתה לשיר "את תלכי בשדה" שכתבה לאה גולדברג והלחין חיים ברקני, שיר המוכר בביצועה של חווה אלברשטיין (אקדח שנראה במערכה הראשונה וכו'…)

שוב חוזרים צמד המנחים וחופרים קצת דברי שבח על עורכי התוכנית, סבבה, בואו תתמקדו בשירים…

אילן מוכיח והתזמורת הסימפונית ראשל

אילן מוכיח והתזמורת הסימפונית ראשל"צ. צילום: שילי אראל

כעת מצטרפת עוד זמרת יוצרת המוכשרת בפני עצמה מהדור הצעיר (ביחס לדור המבצעים המקורי שבשירי התכנית) – רונה קינן ומבצעת צמד שירים, הראשון "לפנות ערב" למילותיו של המשורר יעקב שבתאי ולחנו של סשה ארגוב, המוכר בביצועה של עדנה גורן מתוך אלבומה השלישי המוקדש לשירי סשה ארגוב יחד עם קובי רכט, ושוב עולה בי התמיהה, עם כל הכבוד לרונה, ויש כבוד, למה לא להזמין את עדנה לבצע את השיר? אבל ההמשך מפצה על הכל, כשרונה לוקחת על עצמה לבצע את השיר הישן הכי טוב בעיני – "פזמון ליקינטון" אותו כתבה כמובן לאה גולדברג והלחינה רבקה גוילי בשנת 1938 במקור עבור תוכנית ברדיו בה שרה הזמרת מרים סגל, השיר עבר מאז מספר ביצועים, המפורסמים בהם הנם של אהובה צדוק שזכה לסימפול והקלטה חדשה בידי צ'רלי מגירה (גבי אבודרהם), נחמה הנדל וכמובן אסתר עופרים, אין על רונה, היא הגישה אותו באופן מושלם.

שוב אתנחתא במופע אילנה דיין ורועי בר נתן חוזרים להעביר מסרים וחידודי לשון, כעת נעשה מעשה שפשוט מרגיז אותי, (כבר ציינתי זאת מקודם…) רועי בר נתן מבצע את השיר "ימים לבנים", בלשון המעטה לא אהבתי זאת, ולא, אין לי מילה רעה עליו כמבצע, אבל בכובע של המנחה המבדר? ולמה לא הזמינו את שלמה יידוב שהלחין את מילותיה של המשוררת והסופרת לאה גולדברג? ולמה לא הזמינו את נתנאלה? הרי היא בצעה לראשונה את השיר באלבומה הראשון?

ועוד אתנחתא קטנה ועכשיו אילנה דיין מכניסה מרפק מחודד למפקד התחנה הצבאית, על קיצוץ זמנה של תכנית הרדיו משעה לחצי, קצת פאתטים החיילים האלו, מצד אחד מקצצים בתוכנית ומהצד השני מעטרים בנוצות ראווה את המופע…

מתי כספי, ערב שני בהיכל. צילום: יובל אראל

מתי כספי, ערב שני בהיכל. צילום: יובל אראל

וכעת אני מגשים חלום, הייתי בן עשר כשחנה דרזנר, המוכרת לכולם בשם הבמה אילנית בצעה את השיר הראשון שלה "כבר אחרי חצות" שכתבו לה עמוס אטינגר ונורית הירש, כוכבה של אילנית זורח בשמי שלהי שנות השישים בואכה שנות השבעים העליזות עם שורת להיטים כ"אהבתה של תרזה דימון" ועוד, אחרי זכיות בתוארי זמרת השנה שוב ושוב היא נשלחת לייצג את ישראל באירוויזיון, פעם ראשונה שאנחנו על המפה..

אמש, אילנית, במציאות, לא בחלום, כבר לא ילדה, עולה לבמה ומבצעת באמת את שני השירים הללו, את "אהבתה של תרזה דימון" בעצמה ואת "כבר אחרי חצות" בדואט עם קובי אפללו, הוא טוב, היא לא פחות, האמת, הגעתי כדי לראות ולשמוע אותה ועוד אחת, (המערכה הראשונה, המערכה האחרונה…).

והנה יוצאים להפסקה, זה מופע? זה תאטרון? חשבתי שהקטע הזה של הפסקה כבר יצא מהאופנה לפני עידן ועידנים, אבל האמת שכבר רצנו, אני והקהל והנגנים קרוב לשעה וחצי ברצף.

ברי סחרוף, נסיך בפעולה. צילום: שילי אראל

ברי סחרוף, נסיך בפעולה. צילום: שילי אראל

בחלקו השני של המופע ברי סחרוף חוזר לבמה, הפעם עם צליל אופייני, הוא מלווה עצמו בגיטרה האדומה שלו והשיר " עוד חוזר הניגון" שאת מילותיו כתב נתן אלתרמן, האמת שהשיר הכל כך מזוהה עם ברי זכה למספר הלחנות שונות, נחום היימן הלחינו עבור חווה אלברשטיין, נעמי שמר הלחינה עבור חנן יובל, יונתן בר גיורא הלחינו ליוסי בנאי ואילו נפתלי אלטר הלחינו לנירה גל, זו הגרסה שברי סחרוף אימץ לחיקו, מה הפלא, זהו אחד השירים שהפואטיקה נוזלת ממנו כזהב טהור, אומרים על אלתרמן שזהו אחד משיריו החשובים ביותר.

חווה אלברשטיין והגיטריסטים. צילום: יובל אראל

חווה אלברשטיין והגיטריסטים. צילום: יובל אראל

שוב חילופי כוחות על הבמה, כעת עולה אמיר דדון המלווה בגיטריסט ומבצע צמד שירים – "שקיעה נוגה" של חיים חפר ו"כמו בלדה" של נתן יונתן, קצת מוזר לי לראות את אמיר, סוג של רוקר טרובדורי מבצע את השירים הללו בידיים חשופות.

שוב הקדמה של רועי בר נתן וכעת עולה לבמה הצעירה שבחבורה, הרוקיסטית הפרועה, אמנם לאחרונה עברה שדרוג אמיתי בהפקתו של יוסי פיין אולם החיבור בין דנה ברגר לסוג זה של שירים איננו טבעי לחלוטין, אך כאשר היא לוקחת על עצמה את הביצוע לשיר "היו לילות" עם קורטוב של פאתוס ותנועות ידיים די דרמטיות אני מקבל את הבחירה של ההפקה המוזיקלית כנכונה, אורלנד הכותב וזעירא המלחין מקבלים פרשנות די דווקנית למקור, כוכבה של אסתר עופרים דרך בשמי הזמר הישראלי בזכות השיר הזה, לברגר כבר יש מקום מכובד במדף הרוק הישראלי.

חיבורים ודואטים הוא שם קוד לאתגרים, כעת מצטרף לדנה ברגר מאור כהן, אחד המוכשרים שיש כאן בסביבה, זמר, שחקן, מולטי טלנט חסר גבולות עד כדי טירוף ושגעון במובן הטוב, הם הולכים על ביצוע משותף לשיר "ליל אמש", כל כולו של נעמי שמר, כשמאור נותר לבד על הבמה, רק הוא וכל התזמורת מאחוריו הוא מגיש לקהל את "רוח סתיו" שכתב יחיאל מוהר והלחין יוחנן זראי, השיר שכל כולו של אריק איינשטיין המנוח, לקראת סופו התזמורת כמעט ונודמת, רק קולו הצלול של מאור מרחף על פני האולם הענקי, מעיר את הקהל ומוכיח שהוא אכן זמר אמיתי ולא רק רוקר משתולל, כבוד, הערכה, רספקט!

אני כבר מריח את סופו של המופע וכעת מגיעה המתנה השניה שלי לערב הזה – חוה אלברשטיין, המלכה האם, כמה שהיא כזו קטנטונת על הבמה הכל כך ענקית, מלווה בשני גיטריסטים, לא שהיא בידיים ריקות, כי גיטרה זה ההמשך של אצבעותיה, היא מבצעת שלושה משיריה, איזה כיף לקבל את המקור, אפילו קמצוץ משולש – "משירי ארץ אהבתי", "כפל" (מישהו בוכה בי, מישהו בי רן, מישהו הולך בי, בלי ידע לאן) ו"ימי בנימינה" המיתולוגי של אהוד מנור המנוח. הייתה שווה הנסיעה עד ראשל"צ.

כעת עולה לבמה הבחור ההוא מליל אמש, לדעתי הוא נשאר לישון כאן, מתי כספי, אחד מעמודי התווך וכו', מבצע בלי להניד עפעף אך עם החן המיוחד שלו את השיר "אם תרצי" (תפוח זהב…) שנכתב בידי חיים חפר והולחן בידי סשה ארגוב, השיר שלו, של איינשטיין המנוח ושל התרנגולים. עוד קטע קנוני של כספי "מקום לדאגה" סוג של המנון האוצר בתוכו את מילותיו של יהונתן גפן ותחושות של תקווה, ביטחון, שלווה ואור בהיר בשמיים התכולים, את סיום חלקו של מתי כספי הוא מחלק יחד עם אתי אנקרי החוזרת לבמה לביצוע דואט בשיר "מישהו" של אהוד מנור, מחווה של כבוד למשוררים שהלכו ואינם.

אבל המערכה, מה שנראה בראשונה, יורה באחרונה, כי חווה אלברשטיין חוזרת, הסזמן מתקרב לחצות, כמעט שלוש שעות והיא, המלכה האם, מגישה וחותמת את המופע עם "שיר סיום", כאילו בחירה מתאימה…

בקטנה – כן התעצבנתי והתרגזתי במהלך המופע, לא באופן אישי על המנחים אלא על החיבור הזה, בין שירים שבעיני יש בהם מן הקדושה, קדושה המהולה בזקנתם לצד היותם סיפור ילדותי ונעורי, לא רק שלי, של המונים, לבין החלטורה שעברה בהומור לא הכי מפותח בהגשה. לטעמי היה עדיף שכל הביצועים יהיו בדואטים, אולי כך היו יכולים להתכנס בליין אפ עוד מספר מבצעים איכותיים, אבל בסך הכל אהבתי את שראיתי ושמעתי, אם גם שוב התרוצצתי, את הרגעים עם אילנית וחווה אני אנצור בזיכרון.

ליין אפ:

חלק ראשון: החולמים אחרי השמש – הפרברים, ריח תפוח ואודם שני – הפרברים, מי יתנני עוף – אתי אנקרי, הרדופים – קובי אפללו, פגישה לאין קץ – ברי סחרוף, לילה – ברי סחרוף וקרולינה, את תלכי בשדה – קרולינה, לפנות ערב – רונה קינן, יקינטון – רונה קינן, ימים לבנים – רועי בר נתן, אהבתה של תרזה דימון – אילנית, כבר אחרי חצות – קובי אפללו ואילנית.

חלק שני: עוד חוזר הניגון – ברי סחרוף, שקיעה נוגה – אמיר דדון, כמו בלדה – אמיר דדון, היו לילות – דנה ברגר, ליל אמש – דנה ברגר ומאור כהן, משירי ארץ אהבתי – חוה אלברשטין, כפל – חוה אלברשטיין, ימי בנימינה – חוה אלברשטיין, אם תרצי – מתי כספי, מקום לדאגה – מתי כספי, מישהו – מתי כספי ואתי אנקרי, שיר סיום – חוה אלברשטיין.

לחצו להאזנה להקלטת המופע בגלי צה"ל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע. צילום – יובל אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע. צילום – שילי אראל

וידאו – מקצת מהשירים שבוצעו במהלך המופע

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. מאיה
    אוקטובר 14, 2014 בשעה 7:23 am

    תודה על הרשימה היפה.
    והמעוררת קנאה

    אהבתי

  1. אוקטובר 15, 2014 בשעה 3:55 pm
  2. אוגוסט 29, 2016 בשעה 3:30 pm
  3. אוקטובר 22, 2016 בשעה 9:57 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: