דקלון וסגיב כהן – פרחי תימן בתל אביב

מופע השקת אלבומם המשותף של יוסי "דקלון" לוי  וסגיב כהן – "פרח המדבר", מועדון זאפה תל אביב, שלישי, 02.12.2014, נכח, רקד, שר, תיעד ומדווח – יובל אראל. מתפרסם גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.

דקלון וסגיב כהן, זאפה, השקה. צילום: יובל אראל

דקלון וסגיב כהן, זאפה, השקה. צילום: יובל אראל

מפגש המחבר דורות, יוסי לוי, כבר לא ילד, עבר את שנתו השבעים, מוכר לכולם בשם הבימתי – דקלון, נמנה על מייסדי להקת צלילי הכרם אחת מפורצות הדרך שהוציאה את שירת החפלה מסמטאות "חרת' אל טנק" או בשמה המאוחר יותר של השכונה – כרם התימנים ונמנה על ראשוני סגנון הזמר המוגדר כיום ימתיכוני, אז בפשטות הוא נקרא שירי ארצישראל. דקלון חובר לבחור צעיר, זמר, יוצר, כותב, מלחין ומבצע, המלווה עצמו  בגיטרה, המגיע בכלל מהצפון, זיכרון יעקב – סגיב כהן, עליו כתבתי ללא בושה את הסופרלטיבים הבאים – "אותו חיפשתי, סגיב כהן הוא מעין אלטרנטיבה לאלטרנטיבה המזרחית, מוזיקאי ישראלי בן לעדה התימנית, המיטיב ליצור, להלחין ואף לבצע שירים רבים הכוללים הן את יצירות הבסיס של הפייטנות והמזמורים התימנים והן חומרים חדשים מקוריים, כולם נעטפים במנגינות ולחנים נעימי האזנה וקול שירת זמיר תימן".  

המשכתי ותיארתי – "סגיב לוקח את המנגינות והשירים בסלסול פיוט תימני, עם ערסול של מנגינה נעימה, מלטפת את האוזן, נעה בין הרומנטיקה לצעדי הדעסה של הריקוד התימני, לא דיסקו מזרחי, לא ימתיכוני דכאוני, מוזיקה נכונה, הנשענת (אמרתי) על מקורות יהדות תימן ושיר השירים, מוגשת בחיוך ענקי ועיניים אוהבות, הייתי אומר שהיכן שאייל גולן לא מצליח להגיע, סגיב יושב כבר לבטח, הבדל תהומי בין האחד לשני".

יוסי לוי

יוסי לוי "דקלון" זמיר תימן". צילום: שילי אראל

ואכן החיבור בין הוותיק, דקלון הסוחב בכיסיו עשרות שנות פעילות בשירה ועשרות אלבומים הכוללים להיטים הנחשבים נכס צאן ברזל ללא קשר לסגנון, סוגה או ז'אנר, שירים המוכרים ומושרים בפי כל, לבין סגיב הצעיר, מעין כוכב עולה לאט אך בטוח, משמר את המורשת, השורשים, הסמלים והאמונה, לצד האהבה, הרומנטיקה והשמחה, הנו אחד החיבורים היותר יפים, איכותיים, אמיתיים וכנים שראיתי אי פעם במפגש בין דורי של מוזיקאים.

את שתי הדמויות הללו ראיתי בהופעות, את דקלון לבטח לא פעם ולא פעמיים, וככל הנראה אראה אותו פעם נוספת בעוד שבוע, במוזיאון תל אביב, מתארח במופע של התזמורת האנדלוסית, כל הזדמנות שיש לי לחוות מופע שלו הנה הזדמנות שאסור להחמיץ.

אז עם פתיחה מפרגנת ומעריכה שכזו אמשיך הלאה – האלבום שהשניים עמלו עליו " פרח המדבר" כולל אסופה של 15 שירים, אשר נכתבו בידי שורה ארוכה ומכובדה של מוזיקאים, החל מאהובה עוזרי, בועז שרעבי, אביהו מדינה, לצידם של אלכסנדר פן, אילן גולדהירש, תלמה אליגון רוז ועוד, גם מקומו של סגיב עצמו ככותב ומלחין לא נעדר, חלקם של השירים מוכרים וותיקים שדקלון הביא עימו והם מקבלים מגע חדש ורענן, חלקם חומרים שנכתבו ועובדו במיוחד עבור הצמד המגשר פער דורות.

סגיב כהן והגיטרה, שומר הגחלת. צילום: שילי אראל

סגיב כהן והגיטרה, שומר הגחלת. צילום: שילי אראל

לאחר מספר חודשים במהלכם ערכו השניים סבב הופעות מאוד מוצלחות (סולד אאוט מראש) ולאחר עיכוב שנבע מצוק העתים המוזיקלי שיצר המבצע הצבאי "צוק איתן" בקיץ האחרון, נחוגה השקת האלבום עצמו רק עתה בתחילתו של החורף. ואכן, אמש חגגו דקלון וסגיב את השקתו של האלבום במועדון זאפה התל אביבי שהיה מלא עד אפס מקום (כן, זה המושג בעברית לסולד אאוט…) בקהל מבוגר יחסית הגדל לצלילי שיריו של דקלון ליד צעירים וצעירות שלמדו להכיר ולאהוב את שיריו של סגיב, חיבור בין דורות שהפך למקשה מוזיקלית אחת, צוהלת ושמחה, שהפכה לשעה וחצי את מועדון זאפה הפוזאיסטי לסוכת חפלה אחת גדולה וחגיגית, כאשר הקהל מצטרף לשירים ואף פוצח בריקודים כאילו והיה מדובר במועדון לילה מזרחי.

החיבור ביניהם רק מועיל ומשדרג, סגיב מביא איתו את הסגנון והעיבודים החדשים בני זמננו, דקלון מביא את אווירת הפיוטים ואת הזיכרונות הישנים ובצוותא הם מהווים צמד מאוד מעניין. עם הרכב נגנים הכולל את נדב ביטון המפיק המוזיקלי בקלידים, בצלאל גלעדי באורגן, גיא טירם בעוד, דורון שחר בגיטרה חשמלית (בנוסח עדות יהודה קיסר, גם בדגם, גם בסגנון הנגינה), אליסף בשארי בגיטרת בס, רועי פרידמן בכלי הקשה וליאור שולמן בתופים, וליין אפ הכולל מבחר מתוך האלבום המשותף, אלבום הבכורה שלהם כצמד, לצד מספר שירים של סגיב שכבר הפכו ללהיטים וכמה מחרוזות שביצע דקלון מימים ימימה, הן ממיטב שירי צלילי הכרם ועד ביצועים נוסטלגיים לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה כפי ששלמה "סולימן הגדול" כהן, אביהם של חופני, ורדינה ויזהר, אשר נמנה על "חבורת האש" עוד בימי הפלמ"ח, נהג לשיר עד שנות השישים והשבעים במאה שעברה, הפכו את המופע והערב כולו, יחד עם הקהל הרב שרק חיכה להשתתף בשירה, לרקוד בצעד תימני ולהחזיר אליו את משובת הנעורים של פעם לחוויה עולצת, נוסטלגית אך רעננה ומשאירה טעם חזק של עוד.

עם אהובה עוזרי, חברת ילדות ושותפה לדרך. צילום: יובל אראל

עם אהובה עוזרי, חברת ילדות ושותפה לדרך. צילום: יובל אראל

בקטנה – כאשר נכנסתי לחדר האמנים לפני המופע ראיתי את אהובה עוזרי, את שירה המיתולוגי "צלצולי פעמונים" מבצעים דקלון וסגיב באלבום המשותף, שאלתיה עם היא מתכוונת להצטרף אליהם במהלך השיר ולפחות בנגינה בכלי המיוחד – בולבול טרנג, היא ענתה שלא, הגיעה כאורחת, מבחינתי היה זה סוג של פספוס, השילוב שלה יחד עם השניים היה יכול להוסיף לערב טעמים מגוונים, חבל שהאירוח הסתיים רק בחיבוקים על הבמה וחיוך לקהל.

עם יוני רועה, המלחין המזמר. צילום: יובל אראל

עם יוני רועה, המלחין המזמר. צילום: יובל אראל

ועוד בקטנות – כשאתה מזמין מוזיקאי כיוני רועה להצטרף אליך לבמה, ראוי היה לבצע עימו את השיר שהוא בעצמו כתב והלחין עבור השניים – "נוגע ופוגע" חבל שלא פגעו ובחרו דווקא לשיר עימו את "כותל המזרח" שיוני הלחין למילותיו של דודו ברק ובין מבצעיו הרבים נמנה גם דקלון. ולמה אביהו מדינה לא הוזמן? הוא גם בשורשיו של דקלון, לא מעט משיריו נכללו בערב…

והקטנה האחרונה – אין ספק שדקלון הוא הוא הכוכב של הערב והזמר המזרח תימני בכלל, אחד שלידו אפשר להציב את יהודה קיסר וללכת לרקוד עד כלות, אבל הפריע לי עוד עניין אחד קטן בכל החגיגה הזו, חגיגה יום הולדת, השקה לאלבום, הקהל מפרגן והשירים קולחים, אולם לו ניתן לסגיב לבצע עוד מעט משיריו, יש לו ארסנל שנוגע ופוגע בנימי נפש, דוגמת להיטו האחרון "כל שי כלאם", לי זה היה חסר…

אבל כן, בגדולה – וואלה היה כיף, גם אני מחאתי כף, רקדתי ואפילו שרתי (מקווה שאף אחד לא באמת שמע אותי, זייפן…) בפני השניים עוד סדרת הופעות במהלך החורף, ככל הנראה גם להן הכרטיסים הולכים ואוזלים, ובין לבין הם מתכננים מופעים אישיים כל אחד לחוד, הרי את דקלון אראה כאשר יצטרף בשבוע הבא למופעה של התזמורת האנדלוסית מאשקלון במוזיאון תל אביב…

ליין אפ: שירי נהדרת, לשיר בקול ערב, צל עץ תמר + פיראוס, המורי הזקן, דקלון – מחרוזת שירי א"י, סגיב כהן – מהמרחקים + ישקף, פרח המדבר, צלצולי פעמונים, מחרוזת – חנהל'ה + הביאני + שושנת תימן+ גדליה, לוגם לוגם + מצהלות, אהובת לבבי, איילת חן + אשאל אלוהיי, כותל המזרח, שבחי ירושלים. הדרן: דקלון – סורו ממני, דקלון –מחרוזת שירי חבורת האש, אל תשליכני.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: יובל אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: שילי אראל

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3 תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s