ראשי > עצמאי בשטח > משיקים חפלה

משיקים חפלה

מופע השקת אלבומו החדש של רגב הוד "בדרכים הכי טובות". וסבב הופעות חורף, שלישי, 09.12.2014, מועדון רדינג 3 בנמל. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

רגב הוד, בדרכים הכי טובות. צילום: שילי אראל

רגב הוד, בדרכים הכי טובות. צילום: שילי אראל

מועדון רידינג 3 התמלא אתמול בערב לקראת מופע ההשקה של הזמר הימתיכוני רגב הוד לרגל יציאת אלבומו החדש "בדרכים הכי טובות". חברים רבים של רגב הגיעו לחלוק לו כבוד, ביניהם נמנו ונצפו –  אייל גולן, עידן יניב, דידי הררי, טום קשתי, אתי ביטון חברתו לתכנית הטלויזיה "היחידה", מאור אשואל, ירון ליכטנשטיין, יריב נתי ועוד… במהלך הערב ביצע רגב ממיטב להיטיו הגדולים – "כמו כוכב", "בתלם האוהבים", "אבא", "פעימות ליבך", "יותר מדי שנים" ועוד רבים וטובים.

האמת, כך יצאה הבוקר הודעה ממשרד יחסי הציבור המלווה את רגב הוד, ניתן היה לסכם את המופע בפסקה זו ולצרף אליה שתיים שלוש תמונות ולהמשיך הלאה.  אולם, אני אוהב לחפור, מנסה להעמיק, להביא רשמים, חוויות, אסוציאציות, למנף פרטים קטנים ולא חשובים, ובעיקר, להביא ולהציג את החוויה האישית שלי.

לבטח הבחנתם, וכבר ציינתי זאת לאחרונה, כי אני מנסה להיכנס מבעד לדלת של סצנת המוזיקה והבידור הימתיכונית, סצנה שבמהותה יכולה לבלוע ולהעלים את השוליים העצמאיים ולא נודע כי בא לקרבה, רייטינג, אולמות ענק, פליי ליסט, תעשיה, קהל, כסף, אלו מילות המפתח המבדלים בין השלולית של האינדי שמינדי לבין הסצנה המזרחית, אקא ימתיכונית.

רגב הוד, רדינג 3, השקה. צילום: יובל אראל

רגב הוד, רדינג 3, השקה. צילום: יובל אראל

את המזרחיות שיש או אין בי ולי לקחתי אמש לשפך הירקון, ברוח הדרום מערבית שאיימה לארגן גשם משום מקום, היישר לפתחו של מועדון רדינג 3 בנמל תל אביב, אחד המקומות היותר פאנסיים לעריכת הופעות

רגב הוד, התימני משעריים, מושבת שכונה ברחובות ששמעה יצאה כבית גידול ללא מעט כוכבי זמר מזרחיים, דודו אהרון, יהודה סעדו, יובל דמרי (בלי לקחת בחשבון את אייל גולן יליד מרמורק, שכונה תימנית נוספת ברחובות וזוהר ארגוב משיכון המזרח בראשל"צ השכנה…) חגג אמש במועדון, אמנם במועד מאוחר יחסית, כחודשיים אחרי, את צאת אלבומו השמיני בתוך עשור – "בדרכים הכי טובות".

סיבה טובה למסיבה, תרוץ טוב מבחינתי לחוות מופע ימתיכוני נוסף.

אז מה היה לנו אמש? אכן, כפי שהפוסט נפתח, המועדון התמלא, הן הגיעו במיטב מחלצותיהן, העקבים (זיהיתי כמה חדים וארוכים במיוחד, כולל בנייה בחומר שקוף…) והאיפור, הם הגיעו לרוב בתספורות בגובה אפס, הרבה קרעים במכנסי הג'ינס וכמה חליפות, סטייל, הסצנה הרגישה במועדון לילה, אני מדגיש, לא מועדון הופעות, מועדון לילה, כאלו שחוויתי ביקורים בלילות חמישי ושישי ברחבי הארץ, מהעסקאות המצויינות הללו שאתה נפטר מסכום כסף קבוע, בין חמישים למאה שקלים (תלוי במיקום, תפריט וכו') ומקבל בתמורה ערב מזרחי רווי עשן סיגריות, וודקה רד בול ושתיה חופשית לצד דלפק קייטרינג ענקי חופשי הכולל מאכלים שלא היו מביישים אף מסעדת "על האש" מזרחית, ארבע שעות בממוצע של מוזיקה מזרחית הנסמכת בחלקה הגדול על אלבומיו האחרונים של אייל גולן ומופע פריצה קצרצר אחרי חצות של זמר ימתיכוני, בדרך כלל הצעירים שביניהם המצויים בתחילת הדרך, אולם לא פעם גם שמות מוכרים.

רגב הוד, מהשקה לחפלה. צילום: שילי אראל

רגב הוד, מהשקה לחפלה. צילום: שילי אראל

לקראת השעה עשר וחצי פלוס פלוס וצפונה, החל המופע, השולחנות מלאים הכסאות תפוסים (זמני, תדעו בהמשך…), לא ממש אפרט את רשימת המפורסתמים של הסצנה הזו, אמנה את דידי הררי, שדרן הרדיו התל אביבי לצד מיכל שם טוב, נציגת רדיו הדרום, זמרים מהסצנה שהגיעו לפרגן ולעטר את ההוויה – עידן יניב, מאור אשואל, אפילו שולחן מרכזי נשמר בקפדנות עבור "הזמר הלאומי" אייל גולן, שבפועל העדיף להתמקם בחלקו האחורי של הבר, עובדה שלא מנעה את שורת הצלמים באולם להבזיק לעברו, ולהוות עליה לרגל לצילומי סלפי של מעריצים ומעריצות, בקטנה, גולן, ממש לא במוד מופע, לא מגולח ועם כובע צמר חורפי, נעלם לאחר חלקה הראשון של ההופעה לעיסוקיו הפרטיים.

אז אחרי שניסיתי להציג את התמונה הכללית הנה האורות מאירים את הבמה וצובעים בצבעים שמחים את ההרכב המוזיקלי העשיר שכלל במרכז את המשולש הימתיכוני הקלאסי – עוד, דרבוקה וכינור, רגב הוד עולה לבמה ומתיישב על כסא בר והמופע מתחיל. ליין אפ המשלב בין בלדות שמאלץ מתקתקות, שהמילים "אהבה, שלי, אותך, יופי, מושלם, מלאך, בליבי, לעד" הן הקו המוביל את הנרטיב, קראו להם שירי אהבה, שירי ריקוד צמוד, שירים שקטים, בסופו של עניין מדובר בשירים המקבלים כסות מוזיקלית הפקתית מצויינת ומלוטשת באמצעות נוסחאות המשבצות אותם עמוק עמוק במיינסטרים של מחוזותינו, מבטיחים את מיקומם ברשימות ההשמעה ובעברית פשוטה – מתכון ללהיטים.

רגב, קהל, חפלה. צילום: יובל אראל

רגב, קהל, חפלה. צילום: יובל אראל

אבל, וכאן מתחיל הסיפור האמיתי של הערב, לרגב הוד אין סבלנות לשקט ושלווה, הוא חייב לקום, לרקוד, לראות את הקהל מקיף אותו, ידיים, ריקודים, שירה, קוראים לעסק הזה חפלה, אמנם אנחנו במופע השקה אך משאלת הלב של הוד והקהל שלו זועקים חפלה! השולחנות (זוכרים?) מתחילים להינטש, הקהל תופס את הרחבה לפני הבמה, עכשיו אנחנו במזרח התיכון, ידיים, כפיים בקהל, מנגינה סוחפת ללא הפוגה על הבמה, רגב הוד מסיר את הז'קט ויוצא לסבב מחרוזות מוזיקליות סוערות, הרבה קצב, הרבה אקשן, הרבה, זו מילת המפתח, חפלה כבר אמרתי בפסקה הזו?!

אני לא סובל במיוחד, דווקא כיף כאן, רוקדים, כולם רוקדים, כמעט כולם, תמיד יש את אלו שנשארים לשבת, הם די במיעוט, ממופע השקה הגבולות היטשטשו למועדון ריקודים, שמח, באמת ים תיכוני, גם מעשנים כאן באולם, אני חושב, במופע רוק זה לא היה עובר, לבטח אצל שאול בבארבי זה לא היה עובר את השאיפה השניה לפני שאחד המאבטחים היה מועך את הסיגריה, כאן, כלום, אני מלשין לאחראי של המאבטחים, הוא מנפנף אותי עם היד, אז אוקי, חפלה ימתיכונית זה עסק המשולב בעישון, צפרדע שצריך לבלוע כנראה…

יש עוד פיקים הערב, בין מחרוזת שירים אחת לשניה, כבר הספקתי לספור אותן, רגב עוצר לרגע, קורא לאחד מהקהל, דודו שמו, להגיע לבמה, אני קולט את העניין, מסתבר שרגב עושה חלטורות כרב חתונות, כשהבחור עומד לצידו רגב מבקש מחברתו של דודו –  אורטל, שתצטרף, מאחורי אני שומע את ה"וואו" של הבחורות, גם הן הבינו את הקטע, מישהו עומד לרכון על ברכיו ולהושיט קופסה עם טבעת לבחורה שלו, כן, עוד הצעת נישואין שנענית בהסכמה מלאה, אפשר לאמר כי רגב הוא סוג של חלוץ בקטע הזה, את השיר "התנשאי לי אהובה" הוא השיק בשנת 2004, ממש לפני עשור, שיר שהפך להמנון חתונות, אירוסין ובכלל, לבטח מהווה רקע לכל הצעת נישואין סטנדרטית שהוצעה בשנים האחרונות, אז אכן הבחור רוכן על ברכו ומושיט את הטבעת לחברתו, תוך שהוא שר את מילות השיר עד תום הטקס המאולתר, וכעת רגב והנגנים ממשיכים באופן טבעי עם השיר המוכר "נשבענו", חגיגת שמאלץ מתקתק ורומנטי משהו באוויר של המועדון.

התנשאי לי אהובה, הרב רגב. צילום: יובל אראל

התנשאי לי אהובה, הרב רגב. צילום: יובל אראל

אבל האתנחתא הזו מסתיימת ורגב חוזר לסבב מחרוזות החפלה שלו, בכיף, מועדון לילה רדינג 3.

כי זה בדמו, הוא לא נח לרגע, שר, רוקד ומרקיד, עובר לאורכה של הבמה, מתכופף לעבר החוגגים הצמודים אליה, חפלה חפלה.

אתנחתא דרמטית נוספת נרשמת יותר מאוחר (ובהערת אגב, השעון לא עוצר, ממשיך בתקתוקו, חלק מהקהל מצליח לנטוש לקראת חצות, לבטח ישכימו קום הלומי אלכוהול לעמל יומם…) רגב, מתקשה כעת לבטא את מילותיו, כן, הוא מזכיר את אביו המנוח שנפטר לפני זמן לא רב, מקדיש לזכרו שיר "אבא", אותו כתב והלחין אבירם דרעי. רגב לא שוכח את אמו שיושבת בקהל ומרעיף עליה מילות אהבה.

אבל רגב כמו רגב, ארנב דורסל אמיתי, חוזר למחרוזות החפלה שלו, כעת הוא משחרר מנגינות יווניות, משלב להיטים מוכרים מהאוצר של איי יוון שתורגמו לעברית והפכו לחלק בלתי נפרד מההוויה הימתיכונית הישראלית.

ועוד רגע מרגש מבית היוצר של רגב, מול הבמה, ועם הרבה כבוד מצד החוגגים, יושבת בחורה צעירה, המושב שלה הוא כסא גלגלים, מעריצה שהגיעה לחוות את המופע, נקודת זכות לכל החוגגים מול הבמה, שאף בלהט הריקודים והעינטוזים לא חסמו את שדה הראיה בינה ובין הזמר, כעת רגב מבצע את השיר מסדרת הריאליטי הטלוויזיונית בה הוא נוטל חלק – "היחידה", הוא גוחן ויורד מהבמה, מצטרף לקהל העוטף אותו וממקד עצמו היישר לבחורה על כסא הגלגלים, מגיש לה את המיקרופון ומשתף אותה בביצוע השיר, אני אוהב את הקטע הזה, שמוזיקאים, זמרים, הדי עסוקים ברוב זמנם בעשייה והתעשייה, יודעים למצוא את החיבור עם קהל מעריצים אחר, כאלו שמזלם לא ממש שפר עליהם, נכים, חולים, לשלב אותם בהוויה מוזיקלית, להעניק אהבה, לזכור, לשמור על קשר, לדעת לאתר את אותן נקודות קטנות של ניצוץ בתוך ההמון הרב הגועש וחוגג, וכמו שאמר פעם זמר אחד – להיות אדם..

טוב, אפשר להמשיך עוד ועוד, אבל האמת שכבר הרבה אחרי חצות, הקהל רוצה כבר הביתה, רגב כבר מסיים בעוד ניגון וריקוד, סבב תודות וקרדיטים, הקהל יוצא לאוויר הקר, מזדרז למכוניות, להתניע להגיע, כי מחר יום חדש.

רגב הוד מחובר למעריצים. צילום: שילי אראל

רגב הוד מחובר למעריצים. צילום: שילי אראל

במהלך הערב ציין רגב הוד כי מדובר בתחילתו של סבב הופעות בעקבות האלבום החדש ובכלל, אם אתם מחפשים חפלה, תעקבו, יש מצב שהמופע הבא יתקיים במועדון הקרוב למקום מגוריכם…

ליין אפ: יום מיוחד, להיות שם בשבילך, מי יעצור אותי, מחרוזת – פעימות ליבך, כמו כוכב, מחרוזת – בלאדי, בתלם אוהבים, התנשאי לי אהובה, נשבענו, בדרכים הכי טובות, מחרוזת – את מדהימה, מחרוזת – יותר מדי שניים, אבא, מחרוזת – יוונית, מחרוזת – חשמל זורם, היחידה, כמו כוכב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: יובל אראל

וידאו

 

 

 

 

 

 

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: