ראשי > עצמאי בשטח > פאר טסי – מופע השקה – כוחה של אהבה

פאר טסי – מופע השקה – כוחה של אהבה

רשמים מתוך מופע השקת אלבום "כוחה של אהבה" לזמר פאר טסי, היכל התרבות, 31.01.2015, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

פאר טסי, היכל התרבות. צילום: יובל אראל

פאר טסי, היכל התרבות. צילום: יובל אראל

כוחה של אהבת הקהל לאחד מלהיטי המוזיקה המוגדרת כים תיכונית, מזרחית, פופ ישראלי עכשווי הוכיחה כי אכן ניתן להכתיר ולהמליך זמרים ברגע אחד, ממש לא חשוב ששנים קודם לכן עמלת קשה כדי לפלס את הדרך להכרה הרחבה, לחרוש את האדמה, לעבור בין מועדונים אפופי עשן סיגריות, גברים מסוקסים ונשים עם בלונד ועקבי סטילטו, להופיע בפני וועדי עובדים, חברות, ארגונים ואפילו ברחבות קניונים, הכל כדי להשיג הכרה ליכולת הביצוע באוקיאנוס המבצעים וגם הכותבים בז'אנר הכי חם בארץ, היכן שהמאבק היום יומי על ידו הקפוצה של הקהל אמורה להשתחרר מהכיס עם כמה שקלים כדי לפרנס לעיתים לא מעטות תעשייה שלמה הניזונה מקול של זמיר אחד.

על השיר "דרך השלום" שכתב והלחין אבי אוחיון והופק מוזיקלית על ידי יעקב למאי עבור פאר טסי לא צריך לספר הרבה, מעל עשרה מיליון צפיות ייחודיות בערוץ היוטיוב הרשמי תוך שלושה חודשים מעת פרסומו, שלא לדבר על עשרות גרסאות הכיסוי המצחיקות, מגוחכות ואפילו מוצלחות  שהתפרסמו בעקבותיו, שלא לדבר על השמעות בתחנות רדיו, בערוצי הדיגיטל האינטרנטיים, ממש לא, אין עיוור וחרש אחד בארץ שלא שמעו וראו את השיר כאן או שם.

גבוה ומהר יותר מהצלחות של אלו המוגדרים ככוכבים היותר חשובים, פופולריים בז'אנר, העפיל פאר טסי למקום שאפילו הוא בעצמו לא חשב שיגיע אליו כל כך מהר בעקבות שיר אחד, "קוסמי" הוא הגדיר בראיון טלוויזיוני שיצא מכלל שליטה את ההצלחה של הלהיט.

הקוסמיות הזו, ההצלחה המטאורית האדירה, הבאז הזה שרץ על קפה הפוך בדירה שכורה בשוליה המזרחיים של המטרופולין הענק של תל אביב, הובילו אותי בליל אמש, מוצאי שבת, לנחות על מושב בשורה קדמית בגוש המרכזי של היכל התרבות, בין "גיבורי" הז'אנר, מהרדיו, מהבמות, מהסצנה הימתיכונית השוקקת, בחורים צעירים מטורזנים, נשים במיטב מחלצותיהן (ביטוי מועדף בבלוג לתיאור קהל הסצנה הימתיכונית) והרבה מפורסתמים מהז'אנר, שמלאו עד סולד אאוט את אלפיים ארבע מאות ושמונים המושבים של האולם הנחשב למשכן המיינסטרים התרבותי הלבן של ישראל, סוג של הגדרה, הכתרה, אומץ לב של מפיקה (שרית פרנקו משרית הפקות) לתקוע אצבע מוכיחה במקום אותו "כבשו" בעבר רק הגדולים והכי פופולריים מהסגנון המרקיד ומענטז (לא שמופע בקיסריה אינו חשוב יותר בזווית הזו, אך אנחנו מצויים באמצע החורף הישראלי…).

פאר טסי, עשרה מיליון לא טועים. צילום: יובל אראל

פאר טסי, עשרה מיליון לא טועים. צילום: יובל אראל

ומה היה לנו? על במה מתוחזקת בתפאורה של מסכי לד ענקיים, תצוגת אורות ספקטקולרית, העמדת טריבונות לשלל נגנים, מכלי מיתר, כלי נשיפה, פסנתר כנף לבן בוהק והרכב גיטרות וכל הדרוש עד שרפרפו של חזי יעקב, אחד מנגני הדרבוקה הכי פופולריים בהרכבי הלבנט הכי חשובים בארץ, עם פתיחה סמי קלאסית דרמטית ודי ממושכת שבאה להשתיק את הקהל המלא להג וברבורי סרק בשעה יחסית מאוחרת (חצי שעה!!) מהזמן הנקוב לפתיחת המופע, מפציע הכוכב התורן, פאר טסי, לבוש בחליפת שלושה חלקים מבית האופנה דוד ששון המתמחה בחליפות יוקרתיות ומחויטות לגברים בעלי ממון (אז תקעתי פרסומת סמויה בכתבה…), אוחז בעמוד המיקרופון, נשטף באור הבוהק של הזרקורים ופותח עם השיר הראשון מתוך אלבומו החדש – "בואי ניפגש" שכתב והלחין דודו מתנה הנחשב לאחד מכותבי ומלחיני הז'אנר הימתיכוני הבכירים והמובילים, סוג של בלדה מתקתקה הנפתחת בנגינת פסנתר ומוציאה את קולו המיוחד של פאר, הנדמה לרבים כמעין וויברטו מקביל לאייל גולן, בתוך משפטי השיר העוסק באהבה, רומן חדש, כבר נמצא אחד המוטיבים המובילים בשיריו של פאר טסי – "קפה", השתייה חוזרת ונשנית בשיריו, למרות שכל אחד מהם נכתב בידי פזמונאי אחר, אחזור לכך בהמשך…

השיר הבא המכניס את המופע להילוך נסיעה קצבית מגיע מאלבומו הראשון, שיר מספר שלוש כפי שנהוג היה לאמר בבנייני האומה במהלך פסטיבלי הזמר והפזמון, גם בפרוייקט זה פאר טסי נגע, נבחר, השיר "תחזרי" שנכתב והולחן בידי משולש הכולל את פאר עצמו, דודו מתנה והופק מוזיקלית בידי יעקב למאי, בכלל למאי נוגע בהמון חומרים של פאר טסי, הוא אחראי כמפיק להרים כל שיר בתזמור עשיר ומדויק שיעטוף את הקול הצלול, זה עם החית והעין התימניות הגרוניות הבולטות כל כך בשירה המדויקת של פאר, בכלל אני יכול להודות שהטון הזה הוא החביב עלי מכל הסגנונות והגוונים בסצנה המזרחית, אלו שאוזני התרגלה אליהם משחר נעורי, עוד מהפריצה של הרכבי השכונות בשנות השבעים, צלילי העוד, צלילי הכרם, מעט הלאה בועז שרעבי, וכיום סגיב כהן ועוד, יש משהו במנעד מיתרי הקול של בני העדה התימנית, משהו המזכיר את הגרוב העמוק של זמרות הנשמה והריתמ'נבלוז השחורות, צבע קול קוראים לזה, צבע שאותן אותיות גרוניות נכונות מעגן את השירה המנסה לברוח אל מרחבי הסן רמו והשמאלץ המתקתק של הרומנטיקה המוזיקלית כאן ועכשיו בחוף המזרחי של אגן הים התיכון, כנעניות טהורה.

טסי, במלא העוצמה. צילום: שילי אראל

טסי, במלא העוצמה. צילום: שילי אראל

האמת, אני ממש לא הולך לתאר כאן כל ביצוע וכל שיר, ראשית כי היו הרבה, למעשה עשרים וארבעה שירים בליין אפ המתוכנן שלא הוסט ימינה או שמאלה אפילו לרגע, מתוך עשרים ותשעה שירים הכלולים בשני אלבומיו, בחרתי להתמקד בכמה בודדים שתפסו את אוזני ואת עיני בקריאת המידע אודותיהם, חלק גדול מהשירים של פאר טסי, שישה באלבומו הראשון וארבעה באלבום החדש תומללו ואף הולחנו בחלקם על ידו, עניין לא נפוץ בסצנה המזרחית, בה עומדים המבצעים מול אור הזרקורים בעוד אלו שכתבו, תמללו, הלחינו והפיקו נשארים מאחור, אפשר לאמר כי פאר טסי, בניגוד להרבה מהכוכבים הגדולים בז'אנר הוא אמן יוצר ומבצע, בסולם הדרגות שאני יצרתי בדמיוני הוא ניצב בזווית הזו על שלב גבוה.

והנה שיר נוסף הנוגע בכוס המשקה, "כמו שיכור" שכתבה והלחינה עבור פאר טסי דיקלה דורי, הזמרת היוצרת והמבצעת הבלתי שגרתית שרק לפני שבועות ספורים חגגה את השקת אלבומה שהציב רף חדש למוזיקה ערבית החיה בעברית, המנגינה לוקחת את קולו של פאר טסי ועושה לו "איל גולניזציה" מלאה, סוג של המראה ווקלית, לעלות מעלה מעלה בשירה, ממש מעל המלודיה, בשמיעה ראשונה אתה עשוי ליפול בפח ולחשוב שזהו עוד אחד משלל להיטיו של גולן, אך לא, זהו טסי, מחזיק את הרף גבוה בעצמו.

פאר טסי, פסנתר, לבלדות. צילום: שילי אראל

פאר טסי, פסנתר, לבלדות. צילום: שילי אראל

מסביבי, באולם ההיכל, הקהל כבר מתחיל לעוף על עצמו, פאר טסי לא היה צריך לזרוק לחלל האוויר מילה או שתיים בעניין הכפיים, העמידה והריקוד על מנת שעשרות מושבים יתנתקו מיושביהם שקמו כדי לרקוד במקום עם הרבה כפיים והנפת ידיים, החפלה שתפסה את משכן התזמורת הסימפונית, להיכל יש גדוד סדרנים מאבטחים שדואגים לשמור על פרופורציות ולמנוע זליגה בלתי רצויה עדיין למעברים המרכזיים ולקדמת הבמה.

השירים הרבים עפים בזה אחר זה, אטרקציות מתווספות למופע הצבעוני, לא רק בקטעי סולו השמורים לכמה מהנגנים אלא לפעלולים כגון צוות רקדנים ורקדניות המחליפים שלל תלבושות ומלווים כמה מהשירים בריקוד על הבמה, ספקטקל מרהיב כבר אמרתי כאן?

כעת המופע נוגע באור החזק של פאר, בשיר שהרימו אל על בן לילה, כשהרחש לחש באלם נרגע ורק המיה חרישית נשמעת מתחלפים האורות מעל הבמה, פאר עצמו נעלם מהעין ומסך לד אנכי גדול מוקף באורות אדומים מהווה מוקד להקרנת קליפ המשובץ במקטעים משלל גרסאות הכיסוי ללהיט "דרך השלום" שצמחו כמו פטריות אחרי הגשם ביוטיוב, המגוחכות, המוצלחות, רצים בסך, וכשהמצגת העסקית הזו מסתיימת ניתן להבחין בנבל הגדול המוצב במרכז הבמה ולידו לי קורן בשיר בלונד ארוך הפורטת את אקורדי הפתיחה של השיר, ביצוע אקוסטי ללהיט ה"קוסמי", מעברו השני של הנבל מוצב כסא בר לבן ריק, ממתין לפאר עצמו, לפתע בליווי צלילי הנבל נשמע באולם קולו של פאר עצמו, שר את המילים המספרות בנרטיב מקומי על סטוץ ללילה בעיר ללא הפסקה, דירה שכורה, ושוב משקה, הפעם קפה הפוך, עוד עוס המצטרפת לכוסות המשקה המלוות את שיריו של פאר, אני מסובב את ראשי למעלה לעבר אולם ההיכל, כולם על הרגליים, חלל האולם בוהק באורם של הסמארטפונים, העיניים מחפשות מהיכן מגיח הזמר עד שהוא נחשף, עושה דרכו בליווי מאבטחים במעבר הצדדי ביותר יורד ושר, מגיע לקדמת הבמה, חולף בינות לאנשים הרבים העומדים על רגליהם וממשיך לעבר אותו מושב לבן הממתין לו ליד הנבל, צריך להסיר את הכובע לגימיק הזה, הגרסה הכי מפתיעה לשיר בעל אלף הגרסאות, רספקט.

טסי, אקוסטי בשלום. צילום: יובל אראל

טסי, אקוסטי בשלום. צילום: יובל אראל

עוד המופע ממשיך והנה אנחנו (פאר, הנגנים, אני וכל הקהל) מגיעים לנקודת דרך נוספת, הפעם שיר שמנסה ל"זנב" בלהיט הקודם, לא ממש, "רק" חמש מיליון צפיות ביוטיוב, "דפיקות הלב" מאלבומו הראשון של פאר, שיר שנכתב והולחן על ידו בסיועו של אריק זינתי ויעקב למאי, "וויסקי" קורא פאר לקהל לפני השיר, כן, השיר מוכר יותר בשל הפזמון החוזר עם מילת המפתח, שוב אני נתקל במשקה אצל פאר טסי, הפעם נוטשים את כוסות הקפה, עוברים לוויסקי, הנרטיב הולך על גבר בליין, ככל הנראה נשוי אך מעדיף לצאת בגפו למועדוני הלילה ולחפש הרפתקאות, סוג של נרטיב שנתקלתי בו לא אחת בז'אנר הימתיכוני, כאילו, הזמרים מספרים על ההוויה במועדוני הלילה המזרחיים, המקומות בהם הופעותיהם עולות בסופי שבוע?…

טוב, נמשיך הלאה, עוד שני שירים בליין אפ ומגיעים לקטע שאני מכנה אותו הפוך על הפוך, שיר שנכתב ובוצע במקור על ידי מאור כהן (זקני צפת…) ואורן לוטנברג במסגרת הצמד "הבליינים", שיר שמהווה מעין פארודיה על הסצנה הימתיכונית, על ההוויה המזרחית סביב המוזיקה והמועדונים, "הכל יכול" שגם הוא מזמין אותי לשתות, יש כאן כוסות קפה, בקבוק קולה דיאט (או שמישהו התכוון לקוק מהסוג הלבן…)  מרטיני מעורבב בוודקה (ניסיתם פעם?), אבל עניין והיפוכו באמת, הצחוקים והשיגועים (בעין דגושה) של מאור כהן פרחח מוזיקלי גאוני, עוברים כאן סדנת אילוף מוצלחת בידי יעקב למאי, הלוקח את הפארודיה ומעצבה בטעם הנון לשיר ימתיכוני קלאסי, כאילו ונכתב בידי מוזיקאי החי את ההוויה הזו בעצמו, רוצה ואומר לבליינים, נא לכם, הנה, אנחנו יותר טובים ושורשיים מהמקור!

פאר טסי, חפלה בהיכל, תנו בסמארטפון. צילום: שילי אראל

פאר טסי, חפלה בהיכל, תנו בסמארטפון. צילום: שילי אראל

כעת, אחרי שאני כבר מלא בשתייה (לא באמת, השירים הם שירים, אני מצויד בבקבוק מים קטן בתוך תיק המצלמות..), המופע מגיע לישורת האחרונה, אני כבר מזהה את העירנות הפתאומית של גדוד הסדרנים מאבטחים, בניתוח מהיר אני מבין שהנה תיכף הסכר יפרץ וחלקו הגדול של הקהל שלידי יעשה דרכו במהירות רבה חמוש בסמארטפונים והנפות ידיים לקרבת הבמה, בנוהל קרב מותנה אני החלוץ שתופס את הנקודה המרכזית מול הבמה, שניות אחרי מתחילה הנהירה הגדולה וכעת פאר טסי מסיים את המופע שנמשך מעל לשעתיים עם ביצוע חשמלי עשיר וחי ללהיט הגדול ביותר שנולד בשנה האחרונה בארץ, דרך השלום מעולם לא ידעה שתיפגש בצומת דיזנגוף והוברמן בואכה שדרות רוטשילד.

בקטנה א' – אינדי שמינדי, רוק, בלוז ושוליים אוונגרדים, תכלס, המיינסטרים העכשווי הוא המוזיקה המזרחית, עם קורטוב רומנטיקה, עם טקסטים שלא תמיד עוברים בגרות בלשון, אבל עם הרבה שמחה, ריקוד ואווירה, ובעצם מוזיקה במקורה נועדה לשמח…

בקטנה ב' – אין ספק שהמופע, הקהל והווייב הימתיכוני אמרו אמש אמירה ברורה, עם כל הגימיקים והשטיקים, פאר טסי ממקם את עצמו במקום גבוה בז'אנר, מקום שישמר עבורו אם רק ישמור על אותה רמת חיבור עם הקהל, בשירים, בהוויה, בחוויה, זה לא פשוט אך טסי יכול.

ליין אפ: פתיחה, בואי ניפגש, תחזרי, סלחי לי אמא, כמו שיכור, לבד לבד לבד, בלי לומר שלום, בחלומות שלי, בחור פשוט, בדרך על העיר, מלכה, רוקד עם הכאב, דרך השלום (גרסה אקוסטית), בזמן אחר, כוחה של אהבה, דפיקות הלב, השמחה שהיתה, החיים לימדוני, דינה דינה, הכל יכול (במקור של הבילויים, מאור כהן ואורן לוטנברג), הקרח והאש, סיכוי נוסף, טוב לי בלעדייך, דרך השלום.

קרדיט לנגנים – אלי אדרי-מחשב וקלידים, יוני קובני-גיטרה סולו, אבי אבידני-תופים, אליאור אדרי-גיטרה בס, תומר שטיין-גיטרות, חזי יעקב-דרבוקה, רמי עזרא-קלידים, עומרי זליג-בגלמה בוזוקי וגיטרה, עדי מאירי-חצוצרה, שי מאירי-סקסופון, שי דגן-טרומבון, חן שנהר-כינור, אבנר קלמר-כינור, דניאל תנחלסון-ויולה, לי קורן-נבלנית, יונית כהן-כינור, טלי גולדברג-כינור, יעל שפירא-צ'לו, גליה חי-ויולה, גלעד דוברוצקי-כלי הקשה, תומר הדדי-פסנתר.

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל

וידאו

 

 

 

 

 

  1. אין תגובות.
  1. אוקטובר 25, 2015 בשעה 5:23 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: