ראשי > עצמאי בשטח > צל הזהב של אסף אבידן

צל הזהב של אסף אבידן

מופע השקת האלבום בתל אביב, אסך אבידן, האנגר 11 בנמל תל אביב, חמישי, 26.02.2015. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אסף אבידן, זהב בנמל. צילום: יובל אראל

אסף אבידן, זהב בנמל. צילום: יובל אראל

אין ספק שהייה צפוי מופע מהוקצע, גיבור גיטרה ושירה בינלאומי, מערכת הגברה טובה שאינה מחרישה אוזניים לשווא, אורות המכוונים נכון בהתאם לאווירה, סוג של ספקטקל בינלאומי.

לילה קשה היה לכוחותינו בחמישי, הבחירה לא הייתה קלה, שלומי שבת השיק את אלבומו "הלב" בהיכל הספורט של צפון תל אביב במתחם הדרייב אין, שלומי שבן לעומתו, חגג עם נגני התזמורת הפילהרמונית במשכן היכל התרבות, במועדון בארבי התקבצו כאלף חובבי הטריפ הופ האלטרנטיבי כדי לצפות בטריקי, יוצא מאסיב אטאק, מרים את המועדון, ואילו אני, יחד עם עוד אלפיים וחמש מאות שוחרי תרבות, סמי סחים ורומנטיקנים בגרוש התקבצנו בהאנגר 11 בנמל תל אביב כדי לחגוג יחד עם אסף אבידן ולהקתו את השקת אלבומו החדש "Gold Shadow".

אולם, האנגר 11 הוא ממש לא המקום כדי לצפות במופע של אסף אבידן, ממש לא, תחושה של שהייה במחסן מטוסים נטוש איננה מוסיפה איכויות לאף מופע במקום, לא כל שכן הרצון לעשות קופה תוך כדי ובמקום שהקהל יתרכז בנעשה על הבמה חלק מהצופים העדיפו לטייל בין דוכני הבירה והחטיפים.

אבידן, כוכב בינלאומי בתל אביב. צילום: יובל אראל

אבידן, כוכב בינלאומי בתל אביב. צילום: יובל אראל

אני עדיין זוכר את הלילה הראשון בו חוויתי הופעה של אבידן כשאני מסתכל אחורה עד לשנת 2008, מפגש לילי בשוק הפשפשים, אחד המופעים הראשונים של אסף עם המוג'וס, רענן, אווירת אינדי, אמירה שלא מחוברת למיינסטרים כלשהו.

מאז זרמו מים רבים בנחלים המובילים לים, המוג'וס הספיקו להשיק אלבום נוסף, לצאת לסבב הופעות באירופה, לככב בסרט דוקומנטרי ולהתפרק, אסף ליקט את השברים עם הרכב חדש המלווה אותו במסלול קריירת הסולו שהובילה עד הערב הזה כבר שני אלבומי מופת.

המופע האחרון בו ראיתי את אסף אבידן היה לפני כשנה, זה היה בהיכל התרבות התל אביבי וזה היה באמת תרבותי, את התבלין הזה של התרבות לא חשתי אמש במוסך של רשת מועדוני זאפה בנמל תל אביב.

אסף אבידן בהאנגר 11. צילום: יובל אראל

אסף אבידן בהאנגר 11. צילום: יובל אראל

אין ספק כי השיאים שאלבום הסולו הראשון DIFFERENT PULSES שהושק בשלהי קיץ 2012 במועדון התאטרון, נשברו עתה עם האלבום החדש העשיר בשכבות על גבי שכבות של צלילים, נעימות, השפעות וקריצות רבות משמעות של אמן שהוכיח את כשרונו קבל העולם, האלבום החדש "GOLD SHADOW" הנו מעין עבודה רבת גוונים, אקלקטית ביסודה, שואבת ממקורות השראה רבים, מלווה בטקסטים בהם מנבא אסף אבידן את קיצה של אהבתו באותה עת, בהפקה מצוינת של תמיר מוסקט, בערבים המתופף של הבלקן ביט בוקס ובימים מפיק מוזיקלי מוכשר.

אבל התענוג העילאי שבהאזנה לאלבום, כמות שהוא, בבית, בנחת, במערכת הגברה עדכנית, מלודיות, גווני גוונים של צלילים שהרבה מחשבה עמדה מאחורי שילובם, הטקסטים, קול הפלאצט הייחודי של אסף, כל אלו לא הגיעו אלי אמש, אולי זו הייתה ככל הנראה אווירת המוסך, אולי זה היה קצר כל שהוא שאבחנתי בין הקהל שרובו צמא למגע עם האמן לבין האמן עצמו שמן הסתם די שבע מהתהילה העולמית, המראות החוזרים על עצמם של אלפי דמויות בקהל הנוהרות להופעותיו ברחבי אירופה, אולי זהו הקהל עצמו, שכידוע אנחנו הישראלים, כשמגיע לכאן כוכב אמיתי מעבר לים, אנחנו מצפים ראשית להכיר את להיטיו, לקבל אותם ממנו, מלווים במילה או שתיים חמות, כאילו והגיע במיוחד לכאן, הגדה המזרחית של שלולית הים התיכון, כי הוא מאוד אוהב אותנו, היהודים המשונים שבארץ התנ"כית.

אסף, תן לנו את זה. צילום: יובל אראל

אסף, תן לנו את זה. צילום: יובל אראל

זה לא היה אמש, מופע מהוקצע ככל שהיה מבחינת אבידן וחברי הרכב – זוהר גינזבורג בגיטרה חשמלית, דן זיתון בגיטרת בס, לירון משולם (FLORA) שגם נתנה מופע חימום קצר עם כמה מלהיטיה בקלידים, מיכל "מייקי" בשירי בכלי הקשה וגדי פטר על התופים, התרחש אמנם על הבמה, אך היה טיפה מנותק מההוויה המקומית, הי אספי, אתה צריך לטפל בנו אחרת, לא ככה, רובו של הקהל שהגיע נמנה על גרעין המעריצים הוותיק שלך, לצד אופורטוניסטים שהגיעו כדי לחזות בכוכב הבינלאומי שהחל את ילדותו כאן, אבל משהו בחיבור התפספס ואינני מצליח להניח את אצבעי עליו, רק להצביע על סימפטומים – אנשים, לא הרבה, שפרשו באמצע המופע, אנשים, שטיילו לעבר הבר כדי ללגום עוד בירה או אלכוהול, וכאן אני שם אצבע מאשימה לעבר ההחלטה לחנות במוסך הזה, לדידי המופע הכי נכון, מדויק ומזוקק של אסף היה אשתקד בהיכל התרבות, כי החומרים שלו הם כבר מזמן לא רוקנרול או אמריקנה מיוזעת, הם חומרים להאזנה דרוכה אך נינוחה, על מושבים שכל מהותם נטרול השפעות צד שוליות והתרכזות בנעשה על הבמה. זה לא היה אתמול.

אבל נעזוב לרגע את ההתבכיינות שלי ונתרכז במופע, אסף הוא אמן, פרפורמר, בכל רמ"ח אבריו, הוא יודע ללכוד אותך ואת אוזניך, יחד עם כל הנוירוטונים שבמח ולהפוך אותך לכלי קיבול לצלילים, הקולות, להיסחף ולטבוע בים הצלילים, השירה והמנגינה שהוא משחרר ממיתרי קולו וכשרונו, אסף ידע לשזור בין כל שירי האלבום החדש כמה הבלחות מהעבר, קצת מהמוג'וס, קצת מהפולס, מה שנקרא לגוון את האוזן המקומית.

הקונצרט של אסף אבידן, בבקשה לא בהאנגר. צילום: יובל אראל

הקונצרט של אסף אבידן, בבקשה לא בהאנגר. צילום: יובל אראל

אולם ההתעוררות האמיתית של הקהל אל מול האומן החלה ברגעים האחרונים, בהדרן, אחרי שאסף סיים עם הצגת האלבום החדש הוא נתן לקהל את ליטרת הצלילים שלו, השירים הישנים והמוכרים, הקהל עושה שרל'ה שרון ומצטרף לשירה.

בדרך הביתה שלפתי את האלבום מערימת הדיסקים הניידת שלי והתענגתי בשקט מהשירים.

בקטנה – אנסה לסכם – תנו לי את אסף אבידן המוכשר והיצירתי, תנו לי אותו באולם בורגני, אוכל להתענג עם כל לבבי.

ליין אפ: Over my Head, Let's Just Call It Fate, Ode To My Thalamus, Her Lies, Different Pulses, The Jail That Sets You Free, Little Parcels Of An Endless Time, Cyclamen, Conspiratory Visions of Gomorrah, Gold Shadow, The Labyrinth Song, Labyrinth, My Tunnels Are Long And Dark These Days, A Part Of This, Hoist up the Colors, Growing Tall.  הדרן: Waek, Love it or leave it, Hang Woman.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: