ראשי > עצמאי בשטח > מופע הצדעה לזהר ארגוב

מופע הצדעה לזהר ארגוב

מופע הצדעה לזמר זוהר ארגוב בהשתתפות מיטב אמני ישראל, אמפי לייב פארק בראשל"צ, רביעי, 01.07.2015, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"בילוי נעים".

אייל גולן בהצדעה ל"מלך". צילום: יובל אראל

אייל גולן בהצדעה ל"מלך". צילום: יובל אראל

אם אריק איינשטיין היווה סמל ואייקון לפס הקול הישראלי במשך עשרות שנים הרי זוהר ארגוב בחייו ויותר מכך לאחר מותו הפך לאייקון של "ישראל השניה" זו שאט אט תפסה מקום של כבוד כמיינסטרים הישראלי עם הצלילים ה"ימתיכוניים". היה זה אך מתבקש כי לרגל יום הולדתו השישים יתקיים מופע הצדעה לזמר וללהיטיו שהפכו להמנונים מוזיקליים בפי כל.

דיקלה נזכרת במבטך. צילום: יובל אראל

דיקלה נזכרת במבטך. צילום: יובל אראל

חפירה – אז, בין שנות השבעים לשנות השמונים, כאשר הזמרים המקוטלגים כזמרים מזרחיים החלו לפרוץ ולפעול בשכונות ובמועדוני לילה קטנים ולשווק את מרכולתם באמצעות קלטות בדוכני התחנה המרכזית הישנה בתל אביב הם עדיין היוו בן חורג, הלא מפותח, לא משכיל, לא לבן ולא מקומבן אל מול הממסד המיינסטרימי ששלט ללא עוררין, תחנות רדיו, ערוץ טלוויזיה ממלכתי, הם היו אז מה שהיום נחשב מוזיקת שוליים, אינדי, עצמאי, מחתרתי, זוהר ארגוב היה אחת הדוגמאות לפריצת חומות הגטו המוזיקלי והחברתי מהשכונה אל לב הקונצנזוס, פחות בימי חייו, יותר לאחר מותו הטראגי בתא המעצר בתחנת המשטרה בראשון לציון, עיר הולדתו, כיום השירים שזוהר ארגוב ביצע בחייו הפכו לחלק מפס הקול הישראלי, מיינסטרים שכבר מזמן חצה את גבולות הגטו המזרחי, שבדרך אגב היום הפך למעצמה אדירה הממלאת אולמות והיכלי תרבות, קיסריות וארנות במאסות שהמוזיקאים ה"לבנים" רק חולמים עליהם.

פאר טסי, אלוהי, עד מתי. צילום: יובל אראל

פאר טסי, אלוהי, עד מתי. צילום: יובל אראל

העובדה שאוצרי פסטיבל ישראל השנה אימצו את רעיון מופע מחווה לשיריו של זוהר ארגוב אומרת את הכל, אך זוהר שייך לקשת רחבה יותר של צרכני מוזיקה, לקהל עממי שמחובר יותר לשורת המוזיקאים אשר גויסה לאירוע ההצדעה הנוכחי באמפי פארק החדש והענק במערב ראשון לציון, כאשר כוכבים מהז'אנר הימתיכוני נוטלים חלק לצידם של כוכבי פופ ורוק ישראליים בביצוע שיריו של זוהר ארגוב מעידה יותר מכל על עוצמת החדירה של הז'אנר שצמח בשכונות אל המיינסטרים הישראלי.

קרולינה, המלכה, אלינור, הכי כבוד. צילום: יובל אראל

קרולינה, המלכה, אלינור, הכי כבוד. צילום: יובל אראל

אמש, אל מול קהל אלפים שמילא ממש בדקות האחרונות ובאיחור של כחצי שעה (ראש העיר ראשון לציון, לא רק שלא נראית ונשמעת מעל הבמה במחווה לזמר שנולד וגדל בעירך, גם את נתיבי התעבורה אל ומהאמפי החדש והמבריק לא השכלת לשדרג) עלתה בזה אחר זה שורה ארוכה ומכובדת של זמרים ומוזיקאים (לפי סדר א' ב') – אביהו מדינה, אברהם טל, אייל גולן, ארקדי דוכין, דיקלה, יהודה קיסר,יחיאל אסי, לירון עמרם, לירז צ'רכי, נדב גדג', נתן גושן, עידן עמדי, פאר טסי, קובי אפללו, קרולינה, שלומי סרנגה, שרית חדד ואורח מיוחד – אמנון ארגוב אחיו של זוהר, וכן בנוכחות בנו גילי ארגוב שישב בין קהל האלפים בשורות הראשונות, טיפה מצטנע, ובצעו, כל זמר ואמן, על פי דרכו, סגנונו ויכולתו, ממיטב השירים שהפכו לנכס צאן ברזל בז'אנר המזרחי ובמיינסטרים הישראלי כאחד, השירים שזוהר ארגוב ביצע באלבומיו.

יהודה קיסר, הנגן שליווה את זוהר ארגוב בחייו. צילום: יובל אראל

יהודה קיסר, הנגן שליווה את זוהר ארגוב בחייו. צילום: יובל אראל

המופע שהחל כאמור באיחור של כחצי שעה רץ ללא תקלות ועיכובים נוספים למן הרגע הראשון כאשר יהודה קיסר, הגיטריסט המיתולוגי בחייו, שליווה את זוהר ארגוב למן רגעיו הראשונים, עובר לפריצה הגדולה לתודעה (ועל כך בהמשך) והלאה, מלווה בהרכב המוזיקלי של הערב שכלל את  אריק כהן בגיטרה, חרגול בגיטרה, אבי יפרח בגיטרת בס, אהרוניקו בקלידים, רוניוס בכינור ואשר פדי על התופים במחרוזת נעימות מוזיקליות ממיטב הלהיטים, המשיך בשורה הארוכה והמכובדת של מיטב הזמרים והזמרות שעלו בזה אחר זה ובצעו כאמור איש איש בדרכו את להיטיו של ה"מלך", או "הזמיר" כפי שכונה זוהר ארגוב בעיבודים והפקה מוזיקלית של תמיר קליסקי ואהרון קמיגרוב(אהרוניקו).

לירון עמרם, הכי צליל תימני. צילום: יובל אראל

לירון עמרם, הכי צליל תימני. צילום: יובל אראל

לטעמי האישי ובמיוחד בשל העובדה שכל אמן הגיש את האינטרפרטציה האישית שלו בסגנונו האישי בדרך כלל, חשתי את הנגיעה הנכונה רק לאחר שלירון עמרם, בנו של אחד מגדולי המוזיקאים והמשוררים בני העדה התימנית, אהרון עמרם, שישב בקהל, עלה לשיר או אז נשמעו מיתרי הקול של הגרון התימני החם עם ה"חית" וה"עין" האורגינליים ונוצרה לי תחושה אמיתית של מחווה שורשית, אך בסך הכל הייתה זו הזדמנות מצוינת לטעום משלל הזמרים והזמרות את רגעי ההצדעה והמחווה שלהם לזמר שהלך לעולמו בנסיבות טרגיות לפני קרוב לשלושים שנה והשאיר לנו עשרות שירים חמים ומצוינים.

נדב גדג', מהאירוויזיון אל לב המזרח. צילום: יובל אראל

נדב גדג', מהאירוויזיון אל לב המזרח. צילום: יובל אראל

כאשר מבקשים לשים את האצבע היכן ואיך בדיוק פרץ זוהר ארגוב לתודעה כזמר מזרחי חשוב ומוכר צריך לחזור אל אלבומו השני "אלינור", ששמו נגזר מהשיר הפותח שאת מילותיו כתב ג'קי מקייטן לפי לחן של הזמר היווני סטליוס קזנג'ידיס, "אלינור" הוא אלבום המפתח שהוציא את זוהר ארגוב מהאלמוניות היחסית לחשיפה הרחבה מול הקהל, בתחילה קהל בני עדות המזרח שצרכו את המוזיקה והקלטות שהופצו בדוכני התחנה המרכזית ועדיין סבלו מחרם אמנותי בידי הממסד ותחנות הרדיו, כאמור, החומר הגולמי הוקלט בידי יהודה קיסר בקונסולת מועדון הברווז ביפו ומצא את דרכו כקלטת ששווקה בדוכני התחנה המרכזית, בידי האחים ראובני שהחתימו את ארגוב על החוזה הראשון.

אברהם טל, ביצוע מרגש לים של דמעות. צילום: יובל אראל

אברהם טל, ביצוע מרגש לים של דמעות. צילום: יובל אראל

כמה שעות לפני המופע נסעתי לסטודיו של הצלם והעיתונאי אליצור ראובני בשכונת התקווה וביקשתי ממנו את הסיפור האמיתי על הפריצה של זוהר ארגוב לתודעה, עם האלבום "אלינור", אלו מילותיו של אליצור כלשונן –  "השתחררתי מהצבא בשנת 1976 וחזרתי לעבוד עם האחים שלי כמנהל אולפן הקלטות אך בד בבד התעסקתי כבר בצילום, 1979 אני עזבתי את החברה של האחים ראובני והמשכתי רק בצילום, הייתה לנו מפולת כלכלית, אשר הלך לחברת CBS, דורי עזב את החברה ולמעשה נשארנו רק מאיר ואני אחר כך דני הצטרף, מאיר רצה שנתחיל להפיק קלטות לכל מי שביקש להיות זמר עד שיבוא איזה תותח, אני כבר לא עובד איתו רשמית אבל נותן לו כתף, התחלנו לקבל עשרות קלטות מכל מי שרק חשב שהוא זמר, אנשים הקליטו בטראק אחד, שניים שלושה וארבעה טראקים, הכל על טייפים, יום שישי אחד, חמש אחרי הצהריים, שלהי אוגוסט, עוצרת ליד החנות מכונית אמריקאית, מרוטה, כזו שבקושי נוסעת, יורד ממנה בחור צנום, רזה רזה, ושואל – "פה זה האחים ראובני?" אני אומר לו – "כן, מי אתה?", הוא אומר – "יש לי קלטת, אני זמר" אמרתי לו, "בסדר, חכה פה בחוץ", לקחתי את הקלטת והכנסתי אותה לאחי מאיר על השולחן, אמרתי לאחי "הנה עוד אחד הביא קלטת, תשמע מה זה", ואני עומד בחוץ ומדבר עם הבחור, בפנים מאיר שומע, תופס את השערות, קורא לי ואומר לי "זה האחד שחיפשנו", מהר סידר את השולחן, אחרי עשר דקות הכניס אותו, שואל אותו – "איך קוראים לך?", הבחור עונה "עורקבי, זוהר", אחי אומר לו – "אתה רוצה, אני אעשה ממך כוכב, תחתום!", עורקבי שואל – "מה תחתום?", אחי עונה –"עשרים שנה", עורקבי אומר "לא מה פתאום", ואחי עונה שוב – "טוב חמש עשרה שנה, תחתום", הוא הסכים לחתום, אחי אומר לי – "לך תצלם אותו מהר שלא יתחרט", אני מצלם אותו, עוד אין לי סטודיו, שום דבר לא מאורגן, התמונה לא יוצאת טוב, הוא חוזר לצילומים, בין לבין עד שהוא חוזר כבר כל העולם יודע שהוא חתם ומנסים לקחת אותו, כולם יודעים שמי שחותם אצל ראובני זה טוב לכולם, אחי נלחם איתו, הוריד את החוזה לעשר שנים, העיקר, המאסטר היה מוכן, מה שיהודה קיסר הקליט אותו על קלטת בארבע ערוצים במועדון הברווז, יהודה עוד לא היה בכלל מעורב, עוד לא היה בתמונה בכלל, ומהר מאוד הוצאנו את הקלטות עם צילום פורטרט בשחור לבן שהפכתי אותו לספיה (מראה מיושן י.א) מאיר אמר לי – "בוא נראה מה יהיה", והוא התחיל לשווק ולהעיף אותן לדוכנים בתחנה המרכזית, הפידבקים היו מעולים, אנשים החלו לשאול איך אפשר להביא אותו לחתונות, הבאנו את צדוק לוי שהיה נגן בוזוקי מספר אחד באותם ימים, צדוק עזר לנו להרים מיד להקה, נדמה לי שמרסל גם היה בהתחלה בלהקה והפכנו לאמרגנים של זוהר, אני בצילום, באותה תקופה התחלתי לצלם חתונות, אחרי כמה חודשים היומן התמלא, זה הפך להיות משהו מפלצתי, הרגשתי שאני לא יכול לשלוט על זה, צלצלתי לאשר אחי שעבד ב CBS ואמרתי לו לבוא, – "יש לנו זמר, אתה חייב לבוא", בהתחלה הוא לא הסכים, היה לו משרד עם מזכירה, עוזרים, מכונית, הוא ניהל את שימי תבורי, בסופו של דבר הוא בא, הראינו לו מה זוהר שווה, הוא עדיין לא הסכים, אמר לי "איפה אני אחזיק משרד?", אמרתי לו שייקח את הדירה כאן למעלה (מעל הסטודיו בשכונת התקווה) אמא נתנה לי את הדירה בדיוק לפני שלושה חודשים, אשר אמר "בסדר", הקלטות הפכו לתקליט וויניל וכל השאר היסטוריה…"

אביהו מדינה, הפרח בגנו, האיש והשיר. צילום: יובל אראל

אביהו מדינה, הפרח בגנו, האיש והשיר. צילום: יובל אראל

בקטנה – מבחינתי היו חסרים כמה זמרים על הבמה – נינט שאת חשיפתה יש לזקוף לשיר "ים של דמעות" אותו בצעה בגמר כוכב נולד הראשון לפני עשור, זהבה בן שבצעה את השיר "בדד" באופן שאפילו מאפיל על הגרסה המקורית, שימי תבורי עם השיר "הפרח בגני" שבמקור היה מיועד אליו, ערן צור שגרסתו לשיר "אלינור" הנה אחד הביצועים המצמררים של הרוקנ'רול הישראלי, ישי לוי שמסלול חייו בין השירה והסמים היה מקביל למסלולו של זוהר ארגוב, ואף אמר פעם כי כפסע היה בין מותו שלו לחייו של ארגוב, מבצע את "אל נבקש" המוכר בשם העממי "יש דברים נסתרים"…

ליין אפ: מחרוזת פתיחה אינסטרומנטלית (עם יהודה קיסר), נזכר אני במבטך (דיקלה), אבא במרומים (ארקדי דוכין), בדד (נדב גדג'), אל נבקש (קובי אפללו), סוד המזלות (קובי אפללו ויהודה קיסר), עוד יום יבוא (שלומי סרנגה ויהודה קיסר), עיניך החומות (שלומי סרנגה), מה לך ילדה (לירז צ'רכי), אין מדינה לאהבה (נתן גושן), בעבר היו זמנים (אסי יחיאל), פעם פעם (לירון עמרם), צל עץ תמר (קרולינה), אלינור (קרולינה), עוד דקה את נעלמת (עידן עמדי), הפרח בגני (אביהו מדינה), נעלמת בלי מילים (שרית חדד), אך בלילה (שרית חדד), ים של דמעות (אברהם טל), את לי לילה (אברהם טל), מלאך ושטן (אייל גולן), כמו שיכור (אייל גולן), מפרץ שלמה (פאר טסי), אלוהי עד מתי (פאר טסי), בצל הזוהר (אמנון ארגוב), תפילת קדיש (אמנון ארגוב).

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו (צילום אדוה אראל)

אז אחרי שהתפכחתי מאירועי הלילה, והאדרנלין החל לשקוע בחזרה אני יכול לאמר כי בעצם, את השירים של זוהר ארגוב יכולים לבצע באופן המיטבי רק בני תימן, תכלס, אז הנה קטעי הוידאו של התימנים שבחבורה, תעשו עם זה מה שבא לכם.

 

 

 

 

וידאו – רגעים נבחרים מהמופע, צילום אדוה אראל

 

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: