ראשי > עצמאי בשטח > העץ הוא גבוה…

העץ הוא גבוה…

חברי להקת TREE חוגגים השקת אלבום אולפן שני TWO, מועדון האזור, רביעי, 28.10.2015, כפיר ריפשטוס עוקב אחר ההרכב ומתארח בבלוג עם דווח הכולל תיעוד וידאו מצוין.

TREE, השקה באזור. צילום: כפיר ריפשטוס

TREE, השקה באזור. צילום: כפיר ריפשטוס

חפירה פתיחה – המפגש האישי שלי עם חברי להקת TREE התרחש לפני כחמש שנים, עת השיקו את אלבום האולפן הראשון המלא שלהם, שלוש שנים לאחר השקת מיני אלבום – אי.פי. המופע החגיגי התקיים במועדון אוזן בר ונמשך אל תוך הלילה, אז תיארתי במילים אלו את ההופעה – "…ההופעה מתחילה, הקהל נכנס למסע בזמן, מגיעים לשנות השישים, וואנים גרמנים מאוירים בגראפיטי של פרחים וסמלי אהבה, שיער ארוך, מנגינות ארוכות, ארוכות, הקצב מכניס את הקהל לתנודות, כמה בנות נכנסו לאקסטזה בנוסח וודסטוק, חיכיתי למשחקי החלקה בבוץ…".

 

הייחוד של ההרכב הנוגע בפסיכדליה מצד אחד ובפרוגרסיב עם נגיעות אמריקנה מהצד השני בא לידי ביטוי נוסף כאשר ליוו את האמן והמוסיקאי מהמוצא היפני  Damo Suzuki המוכר כאחד ה"חופרים" בסצנת הפרוגרסיב, עת שהופיע באותו מקום עם קטעי מוסיקה שנמשכו עד כלות…

 

 

את השקת אלבום האולפן השני שלהם העונה בפשטות לשם TWO החמצתי מהסיבה שהיא נערכה באחד הימים היותר עמוסים בסצנה המוסיקלית, יום רביעי הגדול של אוקטובר, 28, במהלכו התקיימו במקביל חמישה (!) מופעי השקה. מי שכן נכח ואף מלווה בעניין רב את פעילות ההרכב הוא כפיר ריפשטוס, הנחשב לחובב מוסיקה באופן רציני ביותר ומהווה מבחינתי האישית לסמן הכי יעיל לחשיבותם של מופעים בהם אני מזהה אותו נוכח. אז רשות הדיווח לכפיר ריפשטוס:

את להקת Tree אני מכיר טוב כבר מתחילת הדרך שלהם, כשבימי הטרום פייסבוק בשנת 2007 התחילה לרוץ בפורומים שמועה על איזה הרכב פסיכדלי שעושה הופעות של ג'אמים בקיבוצי עמק חפר. לפי הדיווחים הראשונים של מי שראה אותם, מדובר בהרכב רציני שמסוגל להפציץ שעות על גבי שעות של ג'אמים בסטייל ה-Grateful Dead. אז איפה שהוא בתחילת 2007 מצאתי אותם עושים Tour בקיבוצים ותפסתי הופעה שלהם בקיבוץ יקום, ואכן השמועות לא איכזבו, מדובר ברביעיה שיודעת לספק את "הסחורה" לחובבי ה-Psych: בן גולן על הגיטרה, התאומים נוה ודור קורן על התופים והבס ויאיר ורמוט על הקלידים השלים אותם. עכשיו, לא לכל אחד מתאים הסידור הזה של ג'אמים של שעות על גבי שעות, אבל מי שהוא בראש של Deadhead, או רגיל לשמוע הופעות של שעות (למשל חובבי לד זפלין שכל הופעה שלהם בשנות השבעים יכלה להגיע בקלות ל-3 שעות ויותר) פשוט התענג על ההרכב הזה כשגילה אותו, כי זה לא פשוט בכלל לנגן ג'אמים של שעות ע"ג שעות בלי להישמע משעממים או שחוקים ובשביל זה להקה זה צריכה יכולת אילתור ברמה גבוהה מאוד וגם תקשורת טובה בין הנגנים, אם תרצו סוג של טלפתיה בין חברי הלהקה כדי לדעת כל שניה מה מנגנים, מי לוקח את התפקיד המוביל עכשיו ומי ממשיך אותו אח"כ. ול-Tree יש את הכימיה הנדירה הזו ביניהם, אי אפשר שלא לראות את זה כשהם מנגנים.

בן גולן. צילום: כפיר ריפשטוס

בן גולן. צילום: כפיר ריפשטוס

אז הם התחילו כהרכב של ג'אמים ארוכים, ועם השנים הופיעו ו"חרשו" את מועדוני הארץ (ה-Freeland, הפטיפון, לבונטין, האוזן וכו') ובכל מיני פסטיבלים (פסטיבל יערות מנשה, אינדינגב) ובמשך השנים שינו את הסגנון שלהם למשהו יותר קוהרנטי, קאונטרי רוק בסגנון הייחודי שלהם. מספר אלבומים, חלק אלבומי אולפן, חלק הופעות חיות (עשו Tours באירופה) ואפילו סינגל הם הספיקו להוציא, שרק בשביל לשמוע מה הולך בצד השני שלו, 3 דקות של אורגן וגיטרה פסיכדליים למהדרין, שווה להשיג אותו. האלבומים שלהם כוללים את החומר שהם מבצעים בהופעות החיות בגירסאות האולפן, חלק מהאלבומים הם אלבומי הופעה חיה (חפשו את דיסק ההופעה שלהם עם חבר להקת Can Damo Suzuki שמשום מה אינו מופיע ב-Bandcamp שלהם).

דור קורן. צילום: כפיר ריפשטוס

דור קורן. צילום: כפיר ריפשטוס

אבל מי שרוצה לחוות את החוויה האולטימטיבית של המוזיקה שלהם צריך לראות אותם בהופעה, כי זאת להקה שאם אתה לא רואה אותה Live  אז חצי מהעניין מתפספס. וככה הגעתי לפני כשבועיים להופעת ההשקה של האלבום השני שלהם, שנקרא בפשטות "Two", אותה הם ערכו ב"האזור" בת"א. הבמה די רחבה ומספיקה לארבעה נגנים ויותר, והמקום משרה אווירה ביתית, אבל משום מה המארגנים שמו את כל הכורסאות במרחק די גדול מהבמה אז כש-Tree  עולים הם דבר ראשון מבקשים מהקהל להתקרב לבמה. להופעה הזו הגיעו להערכתי כ-50-60 איש, וזאת תעודת עניות לחוסר הערכה, פירגון או עצלות של הקהל התל אביבי שלא ברור בכלל למה רובו לא טרח לכבד בנוכחותו את הוצאת האלבום השני של אחת הלהקות הפסיכדליות הטובות ביותר שקיימות בארץ, ואין הרבה כאלה, לפחות לא ברמת נגינה שלהם.

יאיר וורמוט. צילום: כפיר ריפשטוס

יאיר וורמוט. צילום: כפיר ריפשטוס

אבל את Tree לא מעניין כמה באו להופעה, הם מכירים תודה למי שבא ונותנים את המקסימום שלהם למי שבא ופותחים ב-Hundred Tears מהאלבום החדש שלהם,Country  קל שמתפתח לג'אם פסיכדלי קצר. אלה כבר לא Tree מ-2007, אלהTree  מודל 2015. ממשיכים הלאה ל-10 Past 9  ומגבירים את הקצב, הקהל מריע. "אלבום שני, תיכף נדבר על זה…" אומר בן גולן, אבל מייד נדרש לשאלת ה"חולצות, רוצים חולצות". בן ממשיך ב-You Took Me" בלדה עדינה שהוא בעצמו שר, כולל בסולו קלידים של יאיר ורמוט סטייל פינק פלויד באלבומם הראשון. בן גולן עובר לגיטרה אקוסטית "שיר שנקרא Travelling Light", בלדה שמראה את יכולת הליריקה של הלהקה ושלא כל דבר שנשמע טוב צריך להיות רועש. ממשיכים, דור קורן תופס את המיקרופון והפעם הוא זה ששר בלדה אחרת Jasmine.

נווה קורן. צילום: כפיר ריפשטוס

נווה קורן. צילום: כפיר ריפשטוס

אם יש דבר אחד שבלט לי מאוד בהופעה הזו, זה לשמוע את דור מנגן בגיטרת הבס שלו כמו Lead Guitar, זו לא גיטרה מלווה כמו בהרבה להקות אחרות, זו עוד Lead Guitar שיש לה חיים משל עצמה. בין השיר הבא בן מודיע לקהל "אנחנו רוצים להפיץ את האלבום, אתם הגל הראשון" ושוב נדרש לשאלת החולצה, אז הוא מציע להדפיס חולצות עם מספר מקדימה ומאחורה (דווקא בהופעות קודמות שלהם היו חולצות). ממשיכים עם Cool Breeze מהאלבום הראשון, זה כבר שיר יותר רועש שמתחבר מייד אחריו ל-Eastern Blues, גם הוא מהאלבום הראשון, ופה כבר הקלידן נכנס כבר יותר לעניינים ודופק סולו סטייל ונגליס על הפסנתר (אליו הוא עבר מהאורגן שלו וככה הוא יושב לו מאחורה בבמה ובקושי רואים אותו), הנגינה שלו בפסנתר מול התיפוף של נוה יוצרים מקצב מהפנט לגמרי, זה מה שנקרא פסיכדליה. ממשיכים ל"סביב סביב" (Round & Round) כשהפעם המתופף הוא זה שמתחיל בסולו תופים  ומייד אחריו דור (זוכרים Lead Guitar על הבס) ובן יוצאים לג'אם פרוע שמתחבר ישר לשיר הבא In My World, יצירה פסיכדלית שמדברת על אדם שרואה "מה שהוא רוצה לראות" שאותה שר הקלידן, יצירה שהופכת לג'אם ארוך כשכל פעם נגן אחר לוקח על עצמו את הנגינה הראשית, אין ספק ההופעה פה בשיאה, אני קופץ בראש להופעות של Tree  מ-2007-2008, הקהל מריע בסוף.

TREE, תודה לקהל. צילום: כפיר ריפשטוס

TREE, תודה לקהל. צילום: כפיר ריפשטוס

"אתם אוהבים וינילים ?" שואל בן את הקהל בהפסקת הצ'ייסרים של הלהקה בין השירים ומודיע שבקרוב יצא האלבום הראשון של Tree (שיצא במקור ע"ג CD  ב-2011) בויניל "ומייד אחריו יבוא האלבום השני". אני מרוצה, אם יש לי אפשרות לקנות אלבום בויניל או CD, אז אין בכלל שאלה, אני אעדיף את הויניל. ההופעה ממשיכה ב-Two Oceans מהאלבום הראשון. "לא כל השירים יכלו להיכנס לאלבום כי קצרה היריעה" אומר בן בהפסקה בין השירים "אבל הם כן נכנסו לליבנו, אנחנו מאוד אוהבים חלק מהשירים שלא נכנסו וזה אחד מהם, הוא נקרא People Ask", שיר של דור קורן". מקדמת הבמה אי אפשר להבין את המילים, הסולו הרועש של הגיטרה זה הטון השולט כאן. החבר'ה יורדים, וחוזרים לתת לא פחות  משלושה הדרנים, ביניהם הסינגל Sunshine ומסיימים ב-Swing in B מהאלבום הראשון. זהו, נגמרת ההופעה. אני יוצא מבסוט החוצה. דברים טובים נגמרים מהר מדי. בחוץ איזה זוג אומר לי שהחולצה שלי מוצאת חן בעיניהם, אבל זו בכלל חולצה של להקת ה-Great Machine ואלה נושא לכתבה אחרת לגמרי….

בקטנה – מן הראוי להודיע ולציין כי ביום שישי הקרוב, 13.11.2015 חברי להקת TREE יופיעו במסגרת "רצפה אקוסטית" בחנות האוזן השלישית בתל אביב בשעה 16:30 במסגרת חגיגות השקת האלבום, הכניסה חופשית!!

וידאו, צילום: כפיר ריפשטוס

 

 

 

  1. אין תגובות.
  1. נובמבר 14, 2015 בשעה 12:26 am

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: