ראשי > עצמאי בשטח > מריאצ'י בתל אביב

מריאצ'י בתל אביב

המופע של קלקסיקו במועדון בארבי, שלישי, 17.11.2015, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

אוהבים אתכם תל אביב. צילום: יובל אראל

אוהבים אתכם תל אביב. צילום: יובל אראל

נניח שהייתי היום בן 20, גג 25, מטייל עם גלשן, לונגבורד, בוגי, סאפ וסקייטבורד בחוף המערבי של ארצות הברית, עושה טראק פינות גלישה ובתי מרזח מצפון קליפורניה ועד חצי האי המקסיקני בדרום, נניח שהייתי מכיר בחורה צעירה, שם בסוף המסלול, בחופי ים קורטז, היינו מתאהבים (טוב, נניח) ובאחד הלילות השיכורים יותר היינו מחפשים את הכנסייה סלש בית כנסת סלש בניין העירייה הקרוב כדי להתחתן, בטוח, במיליון אחוז שאת הקטע המוסיקלי בליווי לחופה היינו מפילים על חברי להקת קלקסיקו.

המריאצ'י האמריקני. צילום: יובל אראל

המריאצ'י האמריקני. צילום: יובל אראל

אמש, במועדון בארבי, בפעם הראשונה שלי, ראיתי ושמעתי את ההרכב הכל כך מדובר כאן בסצנה, ההרכב שמגיע לתל אביב פעם ועוד פעם והופך למושא הערצה, אהבה והערכה בידי מאות אם לא למעלה מכך. החיבור האקלקטי הזה, בין גיטרות הרוק, הקלידים, הקסילופון הענקי וצמד חצוצרות, בין צלילי רוק צעיר למוסיקת אמריקנה ידידותית ולגרוב הלטיני שאמור לגרום לך בכל דרך שהיא להזיז את הגוף, נראה ונשמע לי פשוט מבריק.

ישראל אוהבת בחזרה, קלקסיקו. צילום: יובל אראל

ישראל אוהבת בחזרה, קלקסיקו. צילום: יובל אראל

כאמור, מעולם לא שמעתי את השירים של קלקסיקו, אך חלק לא מבוטל מהם נשמע לי, בפעם הראשונה, כאילו מוכר וידוע ומתנגן נכון וחביב וידידותי ומרקיד ומעלה חיוכים ושמחה, כי בעצם מוסיקה היא סוג של שפה בינלאומית שאמורה לקשר, לגשר, לקרב והכי חשוב לשמח בני אנוש.

אחד הפיקים במהלך הערב, מעבר להצהרתו של הסולן על שלום ואחווה וביטחון כלל עולמיים לאוהבי המוסיקה על רקע אירועי הטרור במועדון הפריסאי, היה האירוח, להבנתי, בפעם השנייה לאחר המופע הקודם בתאטרון גשר, של לולה מארש, או יותר נכון של הצמד המרכיב, יעל שושנה כהן וגילי לנדאו לצידם של חברי קלקסיקו, והסשן סלפי קהל המטורף, תוך כדי שיעל מזכירה לכולם את המופע שלהם המתוכנן במועדון, היווה חיבור של כאן ועכשיו בין הסצנה הריו גרנדה קרוס טיחואנה ותל אביב ההיפסטרית.

אורחת קבועה, יעל שושנה כהן. צילום: יובל אראל

אורחת קבועה, יעל שושנה כהן. צילום: יובל אראל

אני מבין שהביקור הנוכחי אינו סוף פסוק וחברי קלקסיקו יחזרו לכאן שוב, לפחות כך הם הבטיחו מעל הבמה. בסופו של הערב אהבתי את עצמי בשל העובדה שחוויתי את המופע הזה, המלא ועשיר בצלילים ואהבת חיים, הלכתי לחפש דוכן טאקו. את המנה התימנית שלי כבר טעמתי בצהריים אצל אבא שמעון בכרם ובמופע החימום של לירון עמרם…

בקטנה – האמת שחשבתי לוותר על הקטע, יום קודם לכן כבר חפרתי פה על חבורת מעשני סיגריות בבארבי שהסריחה לי את החוויה, ולא נראה לי שוב לחזור ולחפור על אנשים שמגיעים להופעות וחושבים שהם בכלל בפיק אפ בר ומפריעים לראות ולשמוע את המוסיקה בשטף בירבורים, אבל קיבלתי היום פידבק מאדם שאני מאוד מעריך שעשיתי משהו טוב בקטע, הנה לינק, כנסו כנסו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: