ראשי > עצמאי בשטח > בין שדות הבצל לכור ההיתוך – חלומות מתגשמים

בין שדות הבצל לכור ההיתוך – חלומות מתגשמים

המופע של בוקר טי ג'ונס בישראל, תאטרון יהלום ברמת גן, חמישי, 07.01.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

בוקר טי ג'ונס ואורגן ההאמונד, קלאסיקה. צילום: יובל אראל

בוקר טי ג'ונס ואורגן ההאמונד, קלאסיקה. צילום: יובל אראל

פלאש בק במהלך המופע אמש, אני מעז להניח את התקליט הכתום (Melting Pot)  של Booker T.  & the M.G.'s  על הפטיפון המיושן של בית הנוער מרכז ביכורי העתים בתל אביב, ליל שישי אי שם באמצע שנות השבעים, בדיוק במחצית השעה במהלכה אני מתקלט בהפסקה של אחת מהלהקות שהרקידו את בני הנוער בליל שישי, הצלילים החמים ומלאי הביט דאז, R&B קוראים לכך יודעי דבר, מצליחים להחזיק את הקהל שמונה מאות, על הרגליים,  ממשיכים לרקוד, וואו אני חושב לעצמי, הצלחתי, לאחר שתי דקות אני מחליף את המנגינה למשהו יותר מודרני, חמישיית ג'קסון ומכונת הריקוד Dancing Machine ובליבי חושב שהניסיון הוכתר בהצלחה.

בוקר טי, בלוז וארנ'בי. צילום: יובל אראל

בוקר טי, בלוז וארנ'בי. צילום: יובל אראל

את בוקר טי והאמ ג'יז שלו הכרתי כנער שעובד בחנויות תקליטים, הוא היה במדף כזה צדדי, פחות מוכר בקרב הקהל הרחב, יותר שחור ומאתגר, נחשב רק בידי יודע דבר שהאזינו למוסיקה שחורה, תערובת מוזרה בין רית'ם אנ' בלוז לFאנקי ומוסיקת הגולשים נוסח הצלליות של שנות השישים, יצירות אינסטרומנטליות מלאות קצב מרקיד שקרצו לחובבי הכל חוץ מרוק כבד.

במהלך הקיץ האחרון התקשר אלי פטריק לוסינסקי, מנהל חברת הבוקינג  פרוגסטייג' , ושוחח איתי אודות האפשרות להביא ארצה את Booker T Jones למופע, אמרתי לו שבלי הרכב MGs שתפסו מקום היסטורי בהיכל המוזיקה עם היצירות המופרסמות  Melting pot ו – Green Onions זה לא יהיה זה.

הללויה, בוקר טי. בישראל. צילום: יובל אראל

הללויה, בוקר טי. בישראל. צילום: יובל אראל

המשימה לא קלה, ההרכב המקורי כבר לא קיים, לפחות לא במתכונת ימי הזוהר שנעו מתחילת שנות השישים ועד האיחוד מחדש בשנות השבעים, מנסים לאתר נגנים מאותם ימים, עניין שכמעט מצליח אך יורד מהפרק לבסוף מסיבות שונות, כיום כל אחד, מאלו שנותרו עסוק בענייניו. פטריק לא מוותר ומצליח לסגור עם בוקר טי הופעה בישראל. אמנם האמ. ג'יז כבר לא קיימים, בוקר טי בכלל ממשיך ביצירה ורק לפני שנתיים השיק אלבום חדש, סוג של סגירת מעגל, האלבום הופק והופץ בידי חברת התקליטים המיתולוגית Stax שם החל את הקריירה עם האלבום ההוא – Green Onions  בשנת 1962…

 

אמש נתנה לי ההזדמנות לחוות את המופע של בוקר טי, אמנם לא עם הנגנים המקוריים אך עם רביעיית כישרונות מהוקצעת ומצוינת שכללה את Vernon "Ice" Black סוג של גיבור גיטרה המתגלה גם כווקליסט מדהים עם כל הלב, Ted Jones בנו של בוקר טי, המנגן בגיטרת קצב שברגעים הנכונים התגלה כסולואיסט מצויין, Melvin Brannon, Jr שאחז בגיטרת הבס ושמר על הנפח והקצב במופע עד שקיבל במהלך ההדרן את ההזדמנות להראות מה נגן בס בהרכב ארנ'בי יודע לעשות גם אם שמו הוא לא יוסי פיין והאחרון בחבורה Darian Gray על התופים שנתן לקהל להבין מדוע מתופף מקצועי הוא חלק בלתי נפרד מכל הרכב גרוב.

בוקר טי ג'ונס, חבר של כולם. צילום: יובל אראל

בוקר טי ג'ונס, חבר של כולם. צילום: יובל אראל

לתומי חשבתי לעצמי שאסתפק בביצועים ליצירות הקלאסיות, אם אפשר להגדיר זאת בסצנת הארנ'בי, החל מהלהיט הראשון והכי גדול מאלבום הבכורה הנושא את שמו Green Onions, עובר לקטע הקרוי Hang Them High וכלה ביצירה האולטימטיבית Melting Pot. אולם, כשהמופע החל הבנתי שאלו רק אפיזודות, מיתולוגיות מבחינתי ומבחינת הקהל, אך בוקר טי ג'ונס הוא מוסיקאי ענק, שדרך אגב ובסגנון שאני כל כך אוהב "פורסט גאמפ"י שכזה היה במקומות הנכונים ובזמנים הנכונים, כשהוא ישוב בפני אורגן ההאמונד שמגיע לבמות הישראליות ממשכנו הסודי בארץ (דגם נדיר…) רק על מנת לאפשר לאצבעות המורשות לבד לגעת בכליו ולנפח את איבריו הפנימיים, הביא בוקר טי סדרת סיפורים על אגדות מוסיקליות אמריקאיות שהוא עבר לידן, ישב עימן, גר לצידן וניגן עימן, כך שיבץ המוסיקאי המצוין הזה שורת יצירות פופולריות ששוכנות עמוק עמוק בדי.אנ.אי האמריקאי עם אינטרפרטציה אישית מצוינת הלוקחת אותן למקומות חדשים ושונים לחלוטין, הוא לוקח יחד עם חבורת נגניו את בוב דילן, ג'יימס מארשל הנדריקס, פרינס, אוטיס רדינג והחיפושיות, סוג של חברים שלו ומגיש אותם על מצע דק של צלילים נוטפי גרוב Fאנקי וארנ'בי שגורמים לך להבין כי המוסיקה השחורה היא האמא של כל הצלילים בני זמננו.

אגדה אמיתית, בוקר טי ג'ונס. צילום: יובל אראל

אגדה אמיתית, בוקר טי ג'ונס. צילום: יובל אראל

כמעט שעתיים שבוקר טי לוקח אותנו למסע הבלוז ארנ'בי Fאנקי גרוב המיתולוגי שלו, מקנח עם Melting Pot ודקות ספורות לאחר שהקהל שנעמד על רגליו המשיך למחוא כפיים ונדמה היה שהנה מתקפלים, הוא ונגניו חזרו לאולם להדרן שני, בבחינת עד שהגעת לכאן אל תלך…

אני מביט מספר פעמים לעבר הקהל שלצדי וחושב, הערב יש כאן כחמש מאות איש ואשה שזכו לחוות את הרגעים הללו, במדינה מתוקנת בוקר טי היה יושב כעת מול אורגן ההאמונד בלב תל אביב, ממש במרכז הבמה של היכל התרבות, כשקרוב לאלפיים וחמש מאות צופים שגדלו על הצלילים הללו של האמ ג'יס או למדו אודותיהם או סתם מנגנים בהשפעתם בהרכבי גרוב, בלוז וארנ'בי מקומיים, היו רבים על הכיסאות היקרים באולם, אך אנחנו לא במדינה מתוקנת ואני והמאות ברי המזל שהגיעו לפני הסערה החורפית לאולם ברמת גן זכינו בחוויה שתישמר לעד בזיכרוננו, אשרינו, תודה לך פטריק על כל המאמצים להעניק את החוויה הזו, מפגש עם גיבורי נעורים, ממש כמו אז, כשישבתי מטר ופחות מריק וויקמן, זה כן היה זה, ועוד איך! תודה!

ליין אפ: Bootleg, Hang Them High, Cool Dude, Knocking On Heavens Door, Respect, Green Onions, Father Son Blues, Purple Rain, Hip Hug Her, Hey Joe, Don't Let Me Down, Soul Limbo, Everything Is Everything, Time Is Tight. הדרן: Melting Pot, When, Something Is Wrong

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

  1. עדיין אין תגובות.
  1. אפריל 3, 2016 בשעה 4:07 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: