ראשי > עצמאי בשטח > חגיגה אתנית על הקלידים

חגיגה אתנית על הקלידים

מוריס אל מדיוני בהופעה חיה בהוואנה קלאב עם נטע אלקיים, שי צברי ורוני עברין, 13.1.15. שיר "ארנבת" אלוני הייתה במופע וחזרה עם טעמים של בית. 

מוריס ונטע, שמם הולך לפניהם. צילום: שיר אלוני

מוריס ונטע, שמם הולך לפניהם. צילום: שיר אלוני

האורות נדלקים ועל הבמה עולה מוריס אל מדיוני, בן 87, פסנתרן שהקריירה המוזיקלית הענפה שלו הביאה אותו במסע ארוך שמורגש היטב בכל משפט מוזיקלי שמפיקות אצבעותיו. בווירטואוזיות שבאמת מעולם לא שמעתי כדוגמתה, אל מדיוני ניגן יצירות על זמניות, כאלה שנדמה לי ששמעתי המון פעמים ברדיו של ימי שישי בצהריים לקראת שבת, עם ריחות הבישולים באוויר.

נטע אלקיים ושי צברי, חיבור מרגש. צילום: שיר אלוני

נטע אלקיים ושי צברי, חיבור מרגש. צילום: שיר אלוני

חלקן מנגינות ידועות, שהקהל כולו מוחא כפיים ומצטרף, להיטים גדולים. גם השיר "שלום לבן דודי" מבוצע כאן באופן יפיפה יחד עם שי צברי ונטע אלקיים שהרשימו מאוד ביכולותיהם הווקאליות, במיוחד נטע אלקיים שאל מדיוני אומר עליה שהיא תהיה "זמרה גדולה". כבר כעת יש לה איכויות מדהימות של הבעה, שעשוע, פלרטוט עם הקהל והמון המון רגש שיוצא ממנה. צברי ואלקיים עולים ויורדים לבמה לאורך המופע, אל מדיוני שר עמם לפעמים בכזו שובבות שנדמה שהם כמעט מאלתרים על המקום, זה כמעט ג'אם סשן פרטי שלהם. למרות שהמוזיקה לחלוטין הייתה מדויקת ללא אלתורים, האווירה הייתה כאילו הכל חי ומבוצע על הבמה בפעם הראשונה. טריות.

מוריס אל מדיוני, גיבור פסנתר אמיתי. צילום: שיר אלוני

מוריס אל מדיוני, גיבור פסנתר אמיתי. צילום: שיר אלוני

המקצוענות של צוות הנגנים ניכרת, במיוחד רוני עברין, הפרקשניסט בעל הרעמה האדירה שליהטט בין שלל הסגנונות המוזיקליים של הערב, מוזיקה שנוסעת בין קובה, צרפת, אלג'יר, ארצות ערב ונוחתת בישראל של קהל בורגני שבע, שנראה כנהנה אבל לא מעורב, לא כל כך קם לרקוד למרות שהייתי מצפה שבמועדון כזה שכולו בנוי למטרות הריקודים, יהיה יותר מקום לרקוד ותהיה באמת "אווירה" כמו שהובטחה בתיאור המופע.

מה שבכל זאת נתן את האווירה, מלבד המוזיקה המצוינת, היו צמד רקדני סלסה, אלמוג ומאשה, שיצאו לרקוד לפני השיר האחרון, כחלק מהמופע, והצליחו להוציא תגובות נלהבות מאוד מהקהל. הראו לקהל איך ומה אפשר לעשות כששומעים מוזיקה כזו עסיסית… 

מוריס וחברים, הוואנה קלאב. צילום: שיר אלוני

מוריס וחברים, הוואנה קלאב. צילום: שיר אלוני

ללא ספק ההופעה הייתה מדהימה, אך היא הייתה ראויה לאווירה של אנשים שרוקדים, לא של המוני שולחנות צפופים עם קהל שמזמין אוכל תוך כדי ההופעה. יכולה רק לנחש שבטח היו אנשים שהיו רוצים לקום לרקוד אבל אי אפשר היה לעמוד דקה בחלק מהאזורים במועדון בלי שמישהו יגיד לך "זוזי את מסתירה". מופע עמידה בוודאי הולם יותר אדם שראוי לעמוד ולשמוע אותו מקרוב, פסנתרן כל כך דגול שמדהים בעיניי איך הוא לא כוכב ענק בישראל, איך בכלל קרה שהיה צריך להילחם כדי שהוא יופיע בפסטיבל הפסנתר?… לקברניטי התרבות בישראל הפתרונים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שיר אלוני

וידאו, צילום שיר אלוני

 

 

 

 

 

 

וידאו, צילום אלי דן

 

 

 

 

 

 

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: