ראשי > עצמאי בשטח > לטייל במרחב הנפש עם ג'וראדו

לטייל במרחב הנפש עם ג'וראדו

המופע האקוסטי של המשורר האמריקאי דמיאן ג'וראדו, ראשון, 10.07.2016, מועדון בארבי. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

דמיאן ג'וראדו בתל אביב. צילום: יובל אראל

דמיאן ג'וראדו בתל אביב. צילום: יובל אראל

שוו בנפשכם את מאות הצופים הישובים על גבי מושבי השורות שסודרו מראש באולם מקדש הרוק על שם בארבי בתל אביב עוצמים לרגע את עיניהם וברגע שהן נפקחות שוב הם קולטים מתוך השרעפים כי כל כולם כמות שהיו מצויים בעמק ירוק עם גווני טורקיז כהים בין הרי יער מתפתל ארוג בינות לערפילי בוקר תכלכלים מוכספים העולים אט אט מהאדמה.

ג'וראדו, ערפילי צלילים. צילום: יובל אראל

ג'וראדו, ערפילי צלילים. צילום: יובל אראל

זו הייתה התחושה שליוותה אותי בעת שדמיאן ג'וראדו, משורר, מנגן ושר, שהגיע כל הדרך מסיאטל, וושינגטון, ארצות הברית של אמריקה, אחרי קריירה מגוונת בת עשרים שנה, לנגן עם שניים מחברי להקתו ניצב מעל בימת מועדון בארבי בתל אביב.

דמיאן, שהחל את הקריירה שלו כסינגר סונגרייטר אמריקאי השואף לגזרת הלו פיי אקוסטי, מחזיק מעל מדף התקליטים שלו ארבע עשר אלבומים שלמים ועוד כמה וכמה אלבומי אי.פי הנוצרים בגופם עשרות רבות של שירים מהזן האינדי פולק האמריקאי.

ג'וראדו, מינימליזם אקוסטי מופשט. צילום: יובל אראל

ג'וראדו, מינימליזם אקוסטי מופשט. צילום: יובל אראל

את שלושת אלבומיו האחרונים, החל מ"מריקופה" שיצא בשנת 2012, "האחים והאחיות של הבן הנצחי" שיצא בשנת 2014 והאחרון "המראות שלנו על האדמה" שיצא במרץ השנה, ניתן להגדיר כמעין טרילוגיה המתחילה בסיפור אודות אדם הנעלם לפתע מהחברה האנושית, נושא עימו כמה מאות דולרים ומגיע למקום הקרוי מרקופה, שם הוא מגלה המון דברים מעניינים על עצמו ומהותו, עד שהוא מחליט לעזוב את מרקופה, מסע החיפוש העצמי ממשיך דרך שלושת האלבומים ומהווה מעין ניווט פסיכדלי המונח על גבי מצע קולי מרתק בעדינותו המתחלף לעתים.

המופע שהתקיים אמש במועדון בארבי היה קאמרי ומהודק ביסודו כאשר אל דמיאן עצמו מתלווים שניים, האחד ג'וש גורדון המלווה בגיטרת בס אקוסטית, לדברי דמיאן הוא נגן מחליף בצוותו הקבוע שנעתר ברגע אחד להצטרף לסבב ההופעות המתמקד במיוחד ביבשת אירופה ומנגד הית'ר ברודריק המלווה בביצוע קולות שירת רקע, שימוש בכלי הקשה זעירים והרבה טכנולוגיית לופר, בכלל הלופר הוא אחד מהכלים הבסיסיים במינימאליזם הפשטני שמלווה את מארג הצלילים של דמיאן, סוג של לו פי המתהדר בטכנולוגיה חדישה, דבר וניגודו…

במהלך המופע חלפו בראשי אסוציאציות למפגשים קודמים עם יוצרים מבצעים מסגנונו הכללי של דמיאן ג'וראדו, אותם אמני פולק וקאונטרי דוגמת הטרובדור פסנג'ר לפני מספר שנים באותו מועדון אל מול אולם עמוס בקהל, או לפני כשנה לערך במופע של ניל האלסטד, יוצרים זמרים, מהלו פיי הפולקי המינימליסטי הסוחף רגשות ואנשים.

אורקה טפלר, צלילים של יער אחר. צילום: יובל אראל

אורקה טפלר, צלילים של יער אחר. צילום: יובל אראל

אבל מעבר לחוויה המינימליסטית ומהודקת של שירתו ונגינתו אני חייב התייחסות למופע הפותח, ראשית לציין לטובה, כמות שהוצהר והובטח באיוונט, המופע הפותח החל בדיוק בזמן, תשע ועשרים, חצי שעה מזוקקת של הרכב מקומי העונה לשם Forest שהעלה בראשי אסוציאציות רבות מכאן ועד מעבר לים במקביל לסגנונו, ההרכב הרציני, מעודן, פשוט אך מורכב ביצירתו הנעה בין פיות יער מסתוריות לפולק מתוחכם המשלב אמריקנה לצד גוון קלטי, כולל את אורקה טפלר בשירה, עדן ניר בגיטרה, נדב פאסט בכינור, רות דנון בחליל ושירה, ג'מאל מרקוס בגיטרת בס ואיתי כפיר על התופים, ממליץ למי שלא הכיר פשוט להאזין לאלבומם " Songs for a Seeking Soul" שיצא לפני חודשים ספורים ולעקוב אחריהם…

תודה לאוהד מקבוצת ZUZZ שהפיק את הערב המיוחד הזה, שעתיים של נינוחות וערגה מוסיקלית שלא שומעים כל יום.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

אלבומים, האזנה ורכישה מקוונת

 

 

 

 

  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: