ראשי > עצמאי בשטח > השדה של מיקה

השדה של מיקה

מיקה שדה חוגגת השקתו של האלבום "BIRDS & GUITARS" ומארחת את אסתר רדא, גבע אלון ומיכאל מושונוב. שני, 13.02.2017, מועדון זאפה תל אביב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

מיקה שדה, השקת אלבום. צילום: שילי אראל

מיקה שדה, השקת אלבום. צילום: שילי אראל

מילים שכתבתי ואני שמח לחזור אליהן ועליהן – לפני הרבה שנים ראיינתי את מיקה שדה בשעת ערב מוקדמת באמצע הרחוב מול לבונטין 7, מצויד במצלמה דיגיטלית ותאורה מהסמארטפון, מאז הספקתי לחוות את יצירתה והופעותיה בשלל פרויקטים אישיים ואחרים. כעת משיקה מיקה אלבום סולו חדש, ובו שירי מסעות ודרכים מתקופות שונות בחייה אשר התגבשו לכדי אלבום פולק קטן ואישי, האלבום הוקלט באולפן הביתי בהפקה משותפת עם בן זוגה אוראל תמוז, מה שהתווה את הדרך לפרויקט משותף בשם Channel, שיראה אור בהמשך השנה, ובהשתתפותם של נגנים מובחרים כאבי סינגולדה, אדם בן עזרא, קרן טננבאום וסתיו בן שחר. לטעמי מדובר בפיסה מוסיקלית מענגת ועדינה שצריך נשמה של פיה אמיתית כדי ליצור בכל כך הרבה אהבה ונשמה.

כך חיוויתי את דעתי ב"קליפת אגוז" אודות האלבום האחרון של מיקה שדה, מוסיקאית, יוצרת, מלחינה, כותבת וזמרת היודעת לנדוד עם קולה ונוכחותה הבימתית משדות המרעה של הרוקנ'רול הכסחני, הגרוב הפרוע, אל האווירה החלומית מה של ילדי הפרחים שרקדו שרו ושזרו זרים בחוף המערבי בשנות השישים, הרבה תמימות מוארת.

ציפורים וגיטרות, התרגום המילולי לשם אלבומה האחרון של מיקה, מכיל אסופה בת שמונה שירים הכתובים בשפה האנגלית, כולם נכתבו והולחנו בידי מיקה ומוגדרים על ידיה כשירי פולק, מוסיקה עממית. הנרטיב השזור בשירים הללו ומחבר אותם האחד לשני הוא אהבה. האמת שמיקה תמיד קורנת אהבה, חלק מהאישיות שלה מן הסתם, תמיד חיוכים ועיניים קורנות, מזכירה את אותן זמרות של פעם, ימי התום…

 

אני לא אחפור ואלאה כאן על הרזומה של מיקה בשדות המוזיקה, אציין רק כי היא השתתפה בפרויקט המופעים והאלבום בחסותו של בריאן שטיינר "Lunacidal Tendenciesl", במופע המיועד להנגשת הרוקנ'רול לילדים "אינדי ילד", במופע "אבי סינגולדה וחברים", במופע "דרך המשי" לצידה של צרויה להב ובעוד הפקות רבות לצד יצירה אישית, עד כמה שזכרוני אינו מטעני האלבום הנוכחי הנו השלישי בסדרת אלבומי הסולו שלה והוא מוגש ומונגש באופן חופשי בפלטפורמות יוטיוב במלואו ובבנדקמפ ללא חובת תשלום. שחרורו של האלבום בוצע באמצע הקיץ האחרון ורק עתה, חודשים רבים לאחר מכן, באמצעיתו של סבב הופעות בעקבותיו והנחיתה עם השירים בלב המיינסטרים התל אביבי החליטה מיקה לחגוג את השקתו, עניין סימבולי מן הסתם או מתן האפשרות לכל המשפחה המצומצמת והמורחבת ולחברים הבאים במרכז להתכנס ביחד למופע.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אז מה היה לנו אמש?

אכן, באווירה ביתית חמה ואוהדת כאשר הקהל כולל בני משפחה צעירים ומבוגרים, חברים, הרבה מוסיקאים ואמנים העושים את הדרך יחד ולצידה של מיקה בשנים האחרונות, התמלא חלל מועדון זאפה התל אביב כאשר קצת אחרי השעה עשר וממש אל תוך הלילה, בעוד הגשם החזק שוטף את מרצפות העיר, האווירה החמימה כמו משקה ג'ינג'ר וקינמון חמים, מריר וחריף קמעה אך מתקתק אחזה בנוכחים עת שמיקה המצוידת לסירוגין בגיטרה אקוסטית, יוקלילי או פשוט בקול האיכותי וחברי ההרכב המוסיקלי שמלווה אותה – אדם בן עזרא בקונטרה בס ושירות, קרן טננבאום בוויולה ושירות ואוראל תמוז בגיטרה אקוסטית תפסו את מקומם על הבמה שקושטה באותם איילים וצבאים שמיקה נוהגת לקשט בהם בדרך כלל את הפסנתר עליו היא מנגנת, אלא שהפעם ללא פסנתר, האיילים חייכו מלמטה לקהל שישב בקדמת הבמה, אלו שמאחור כלל לא ידעו אודות קיומם, אבל עזבו בקטנות, כאשר האזנתי, והאזנתי מספר פעמים, לשירי האלבום, האסוציאציה שמלווה היא מעין תחושת אביב, הרבה פרחים, כרי דשא וחורשות עם ציפורים המתעופפות מעל ומצייצות, סוג של אסוציאציה שהייתה אמורה לקבל מימד ויז'ואלי מצידו של התאורן שדווקא בחר בגווני הצבעים המעושנים במקום תאורה אביבית פסטלית רכב ובהירה המתבקשת לשירים, אבל נעזוב גם את העניין הפעוט הזה. כי מה שחשוב באמת הוא הקול, הצליל, המנגינה והביצוע של מיקה ונגניה (בלי סינגולדה שנטל חלק בהקלטות, אך הערב ישב עם הקהל במועדון) אשר פתחו את המופע עם שירי האלבום החדש, האמת שרוב רובו של המופע התמקד בשירי האלבום, כולם, וטוב שכך, עניין נדיר במחוזותינו לאמן שמדף האלבומים שלו כולל יותר מאלבום בכורה.

האורחת הראשונה במופע הייתה אסתר רדא, האמת לא הצלחתי לפענח את הקשר בין השתיים שעל הבמה היה הדוק ומצוין, יתכן והעובדה שהשתיים חלקו את אותה מורה לפיתוח וביצוע קול, דפנה לוי, היא הבסיס לקשר ביניהן, ובדרך אגב, אסתר רדא עצמה עומדת כעת לקראת שחרורו של אלבום חדש, וכפי שההיסטוריה מלמדת אנחנו צפויים למשהו באמת טוב ומשובח, שתי הזמרות בצעו יחדיו בדואט את השיר מהאלבום של מיקה "Freedom" לצד השיר "Could it Be" של אסתר, לדידי חבל שהחיבור היה כל כך קצרצר, מקווה ליחסי גומלין בהשקה הצפויה מן הסתם של אסתר, שתי ווקליסטיות מצוינות.

האורח הבא במופע הוא גבע אלון, גבע ומיקה שתפו פעולה במספר פרויקטים בעבר, מיקה נטלה חלק בהקלטות שני אלבומיו הראשונים של גבע "Days of Hunger" ו"The Wall of Sound" המאוד רוק פולקיים בהווייתם ובשלב מאוחר יותר השניים היוו חלק מהקאסט האדיר של  "Lunacidal Tendenciesl", חיבור מצוין של נגינה ושירה המעבירים היטב את תחושת המרחבים הירוקים והזהובים של האמריקנה הקלאסית, השניים בצעו יחדיו את "Sun Bird" מהאלבום "The Wall Of Sound" של גבע לצד "Would You" מהאלבום הנוכחי של מיקה. האורח האחרון במופע היה בן הדוד, מיכאל מושונוב מהצמד כהן@מושון, השניים שתפו את הקהל בזיכרונות ילדות על איך היו מנתרים על המיטה או סתם קופצים מהארון, סוג של זיכרונות שהרבה אנשים אוחזים בהם בעצמם…

אז הקטע של הראפ וההיפ הופ של מושונוב יחד עם מיקה נשמע טיפה מוזר, מיקה לא ממש בהוויה הזו, אני מעדיף אותה כמות שהיא, פולק נאיבי ורך או רוקנ'רול קצבי ומחוספס. אבל משפחה, חברים וזה.

תכלס, שעה וחצי עם בסך הכל 14 שירים שמלאו את המצברים בהוויה ואווירה שהיוותה ניגוד מצויין לחורף, הקור והחושך שבחוץ, היה נעים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל

וידאו

 

 

 

  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: