ראשי > עצמאי בשטח > לילה מוגזם במוזיאון

לילה מוגזם במוזיאון

חבורת התדר כובשת פעם נוספת את מתחם מוזיאון תל אביב לאמנות עם שלל מופעים ואירועים, קרנבל טרום פורים, יצאנו לסיור טעימות והתעוררנו עם כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, שושן פורים אמיתי.

אסיד ערב מרקידים את המוזיאון. צילום: יובל אראל

אסיד ערב מרקידים את המוזיאון. צילום: יובל אראל

האם זה לא תקין לפזז עם הזמר הימתיכוני אבי ביטר בינות לפסלים ותמונות האמנותיות בגלריה הרב תכליתית של מוזיאון תל אביב לאומנות? האם זה לא תקין לארח מסיבת רייב ענקית ואדירה לצלילי מוסיקה אלקטרונית מטובלת במקצבים השואבים את השראתם מחפלות של אוהלי המדבר במבואה למוזיאון האוצר את יצירות האמנות הכי חשובות שהעיר תל אביב הצליחה להניח את ידיה עליהן? האם זה תקין לאפשר לחבורת הערסים לשיח את שעל ליבם בריקוד מענטז, יללות קולולולו ומילים שיש בהן הרבה חית ועין באודיטוריום באגף החדש של המוזיאון? שומו שמיים, עורי ארץ, ינועו אמות הסיפים, כי הנה שוד ושבר הטאבו הבלתי כתוב והבלתי נאמר כי הוא לא פוליטיקלי קורקט, נשבר, נותץ והפך לאבק תחת רגליי אלפי הצעירים והצעירות שעטו על עצמם שלל תחפושות לכבוד חג פורים ומלאו את אולמות וחללי מתחם המוזיאון של כל תל אביב.

החבורה הזו ששמה יצא לפניה כמנהלי ובעלי מתחמי התדר מבית רומנו ועד פורט סעיד, צרפו את החברים מדייגו סן, קזינו סן רמו, חזרו שוב אל מתחם המוזיאון העירוני כדי להפוך לילה תל אביבי נוסף לחוויה שלא תשכח במהרה על ידי מבקריו ומבליו.

אחרי שחווינו, בילינו ודיווחנו אודות הפרוייקטים הקודמים של התדר ומוזיאון תל אביב, "לילה פוטוריסטי" ו"לילה אוטופי", הפעם כל ההתרחשויות התכנסו תחת הטאג "טאבו", מושג השאול מהשפות הפולינזיות, ערבית וטורקית כאחד לציון איסור, איסור חרתי, איסור מוסרי, איסור דתי. שוב נרקמה מזימה שכללה עירוב מגוון של מופעי מוזיקה, מייצגים, הרצאות, תיקלוטים והקרנות ששובצו בינות לציורים, לפסלים והגלריות הריקות. לילה העוסק בקו התפר שבין המותר לאסור, האיכותי והזול, התקין והסוטה.

בשעת ערב מוקדמת הגענו למתחם המוזיאון בטרם צבא ההמון על השערים שהוקמו כדי לפקח על התנועה והזרימה של האלפים, ענדנו את התגיות ויצאנו מצוידים במפת האירוע כדי לסמן את הנקודות שנמצאו חשובות יותר ומאוד מהשאר במרקם הענקי העומד להתרחש בעוד רגעים.

החיבור נפל בדיוק על חג פורים, הזדמנות מצוינת לגל הבליינים לעטות עליהם תחפושות כיד הדמיון והכישרון, מנערות מקהלה לנערות ליווי, שוטרים, חיילים, אסירים וסוכני אפ.בי.אי, מדוזות, גיבורי על, חיות, מפלצות ומכל הבא ליד, חומר מצוין לכל אנתרפולוג או סוציולוג מתחיל כדי להכין את עבודת הגמר או התזה התורנית שלו, בין דוכני האלכוהול שזרם כהוגן, לבין דוכני התיקלוטים שפוזרו בנקודות שונות במתחם הרב גוני, יכלו באי הלילה לטעום משלל אירועים החל מהרצאות שונות, הופעות המביאות את כל הטעמים וצבעי הקשת ועד השעות הקטנות של הלילה עם רייב ענקי שנחתם עם הצמד העולמי אסיד ערב שתקלטו את המגרב והסהר הפורה עם קצפת בדמות מופע שפריצה לפנות בוקר של האחיות חיים, המוכרות כ- A-WA. מעולם פורים לא היה כל כך שמח.

כאשר אני נזכר בהרצאה סלש סיפור עצמי שהגיש צח בר, מנהל התדר בית רומנו על ההיסטוריה שלו בתחום הבליינות והאמנות העכשווית במסגרת פסטיבל סאונד צ'ק שהתקיים לפני כחודש במרכז עינב העירוני, חשתי הפעם באופן ממשי איך אדם אחד מצליח לאחד כל כך הרבה גורמים ופונקציות ולהפוך למגשים משאלות של ההמון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אז מה היה לנו?

מכיוון שחלק ניכר מהאירועים התקיימו בו זמנית במקביל ובמקומות שונים הקושי היה בהחלטה לאן ומתי לפנות ולהתייצב, אז זיפזנו בין מופע אלקטרוני של עדי אולמנסקי לבין מופע ימתיכוני אמיתי חי נושם ותוסס רווי סלפי עם אבי ביטר בינות לפסלי ותמונות המוזיאון, חוויה סוריאליסטית במהותה, לבין מופע אקוסטי של גיטרה ופסנתר עם אחד הגדולים – מתי כספי, מסיבת גרוב אפריקאית עם שלל הרכבים המשיקים ליבשת שדמותה מתארחת במסגרת תערוכות במוזיאון עם להקת טיגריס שלנו ולהקת מאקבל הכוללת אמנים אריתראים המנגנים בחתונות. עם קפיצה לחצר המוזיאון כדי לפגוש את החצוצרה של ספי ציסלינג ומינגלינג בלתי פוסק באחת עמדות הבר שפינקו אותנו (כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש בבוקר….) באלכוהול עד לא ידע…

אך נקודת השיא, או זמן הרתיחה האדיר, התחיל לפעפע אחרי חצות, במה שנקרא הלילה, מבואת הכניסה של המוזיאון הקרויה על שמו של משולם ריקליס עתיר הממון, הייתה מפוצצת עד דחיסה בקהל שתפס כל משבצת על הרצפה, המעלות, המרפסות והמעברים, כאשר ממש בשעה אחת בלילה צוות התקליטנים התורן הוחלף בצמד התקליטנים הצרפתי Acid Arab המוכר ברחבי העולם בזכות המיקס הייחודי שלהם המשלב אלקטרוניקה מועדונית וחפלה ים תיכונית שהוביל אתה קהל ותחושותיו למקומות חדשים עד לרגע שבו המוזיאון נשבר לחתיכות כאשר שלושת האחיות, לירון, תגל ותאיר חיים המוכרות ברחבי העולם כ A-wa עלו לבמה למופע פריצה שהחדיר באותו רגע משמעות חדשה למושג רי –מיקס תימני.

להערכתי, צוות סדרניות המוזיאון כבר לא יחזור לתודעה הקודמת שלו, ממש לא. חג פורים שמח.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהלילה

 

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. מרץ 11, 2017 בשעה 12:38 am

    גלריית תמונות מרשימה, המון רגעים קסומים. תודה על ההנצחה של הערב הייחודי הזה

    אהבתי

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: