שפם, זיתים ולוקום

יומו האחרון של פסטיבל עם שפם בבית מזרח מערב ביפו, מוזיקת עולם ישראלית עם טעמי יוון, טורקיה והסהר הפורה, שישי 14.04.2017. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

בית אבא, ג'אז ומוסיקת עולם יהודית צילום: יובל אראל

בית אבא, ג'אז ומוסיקת עולם יהודית צילום: יובל אראל

הפסטיבל עם השפם המתקיים מידי שנה בבית מזרח מערב הוא למעשה הגרסה האורבנית לכל פסטיבלי השאנטי באנטי שנטיפי וודסטוק בנגב או בחורשה עבותה על גדת הירדן, התכנסות עונתית של לובשי השארוולים, חובשי הצעיפים לראשם והמפזזות ברגל יחפה, חיבור מוצלח של כל המוסיקאים הנעים על הקו האקלקטי אתנומוסיקלי גלוקלי היוצרים ומבצעים מוסיקה ושירה שמקורותיה בארבע כנפות תבל במיוחד הרחק מהעולם המערבי הלבן והמתקדם ויותר בדגש לסביבתנו הגיאוגרפית הקרובה לאורך חופיו של הים התיכון ביבשות אפריקה מחד ואסיה מנגד עד החופים של המזרח הרחוק או בקיצור נמרץ, מוזיקת עולם ישראלית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מכיוון שהפסטיבל מתקיים בתקופת חול המועד פסח, זמנים עמוסים בפסטיבלי מוסיקה שונים ושלל הופעות בכלל, לא הצלחתי גם הפעם "לדפוק כרטיסיה קבועה" באירועים החמים ביותר ובשיאו של הפסטיבל כאשתקד והגעתי ליומו האחרון שהחל בשעות הצהריים המוקדמות תוך ניצול השמש והשמיים התכולים עם מופע חצר באווירה מאוד משפחתית של להקת יאמאס מבית היוצר של אורי שפי (טיפקס, לירז…) בכינור, בוזוקי ועוד ואודי בן כנען (שבע, דיוואן סאז, מטבוחה פרוג'קט..) בבוזוקי ולירה מכרתים אליהם מצטרפים הזמר שיקו בכר המבצע שירים החל מסגנון הרמבטיקו הכבד דרך להיטי קלאסיקה של קזנג'ידיס ועד חומרים עם השפעות טורקיות וצועניות יחד עם הנגנים סיבי אלייב (משפחת אלייב, הסלון של אלייב…) בכלי נשיפה ותופים, רני לורנצו (דיוואן הלב, מרק אליהו…) בגיטרת בס, מוריס דוידשוילי בקלידים ורון ברק על התופים.

החבורה הזו שהופיעה מול הקהל שהחל להתאסף עם הרבה ילדים הרימה את הקהל בשיאה של ההופעה למעגל רוקדים ומפזזים מהיר לצלילי זורבה היווני כשהנגנים יורדים אל רחבת המחצלות והכריות כדי להגביר את השמחה היפואית של צהרי שישי.

המשכו של היום לקח את הקהל פנימה אל האולם המרכזי בבית היפואי העתיק כדי לחוות שעה של צלילי עוד וקאנון בטעמי האימפריה העות'מנית. המדובר בצמד המוסיקאים משה וטורי נגן הקאנון ואיציק גאן נגן העוד החברים בטריו אזגילר יחד עם מאיו שבירו נגנית הצ'לו שנעדרה מהמופע לרגל לימודי מוזיקה בטורקיה, אז כעת הם דואו אזגילר, השניים הגישו לקהל שעה עשירה במקאמים מזרחיים לעוד וקאנון כשהם מצליחים להפוך את הכלים לנותני קצב, מלווים ופורצים בקטעי סולו תוך שמירה על מבנה המקאם הקלאסי המזרחי העשיר והמטובל. בין הקטעים שחלקם קלאסיקות עתיקות הם הגישו כמה חומרים מקוריים לצד מחוות ליוצרים בני זמננו, וכמו שאמר בהזדמנויות שונות אחד מידידי – תענוגית.

ובעוד מופע זה מסתיים, החצר כבר רוחשת חוברת נגנים נוספת המתארגנת על הבמה המרכזית, ההרכב של דורון רפאלי המתופף המשלב בין סוגת הג'אז למוסיקת עולם אוריינטלית ובמיוחד השפעות משורשי משפחתו – צלילי המוסיקה הכורדית והבוכרית, מה שנקרא לתפוס את הסהר הפורה ממש בשולי גלימתו האקזוטית, לצידו של דורון מצויים אמיתי לוין בגיטרה ושירה, גל מאסטרו (theAngelcy) בקונטרבס, יאיר סתוי בפסנתר חשמלי ואמיר גבירצמן בשלל כלי נשיפה, החבורה הזו מתכנסת בטייטל "בית אבא" במסגרתו מבקש דורון להגיש את החומרים המוסיקלים המגיעים מהעולמות הכורדים והבוכרים כשהם משולבים בהשפעות בנות זמננו, את אמיר פגשתי בשנה שעברה בפסטיבל עם שפם ובעקבות המפגש המוסיקלי כתבתי את הפסוק הארוך הזה – " אמן ומוסיקאי ורסטילי, מהוקצע, משופשף, מיומן ומלוטש מאין כמותו, שורת כלי הנשיפה האדירה שהייתה מונחת לצדו הייתה יכולה להוות חנות כלי נגינה בפני עצמה, מגוון של סקסופונים, חצוצרות, אבובים, חלילים, כלי נשיפה אקזוטים ואפילו שופר מקרן מעוקלת וארוכה, אמיר יוצר ומגיש קונצרט שלם באמצעות שימוש בטכנולוגיית הלופר בסמפלרים שלרגליו תוך שהוא זורם מסגנון אחד למשנהו ומציג תעודת הכרות של מאסטר מוסיקלי, עברה בי מעין תחושה שכל הנגנים שפגשתי עד היום העוסקים בכלי נשיפה נותרים טיפה מאחור (קבלו התנצלותי), ההתלהבות שלי צוננה מאוחר יותר כאשר נלחש לאוזני שמדובר במופע אותו מגיש אמיר כבר כמה שנים ברחבי העולם אלפי פעמים, עובדה כשלעצמה שלא הורידה מההערכה שבי אל האמן, רק סוג של בוגר חמש יחידות במתמטיקה ונפש של יוצר יכולה להגיש מופע שכזה אקלקטי אך מדויק, בסגנונות ובכלים שונים."

אז הפעם אמיר לא היה במופע סולו אולם חלקו במופע ההרכב היה מודגש ורב משמעות כאשר הוא מתנייד מכלי לכלי ומגיש את הזווית המוסיקלית שלו אל תוך מערבולת הצלילים המזוקקת שיצר דורון עם כל ההרכב, המופע נע בין מזרח עולם אחד למזרח עולם אחר, חוצה גבולות והרים מתימן הרחוקה ועד הררי הקווקז בצלילים ומנגינות ושירה.

תובנות לשחרר – דורון רפאלי מצוי בעיצומן של הקלטות במסגרת הפרויקט "בית אבא" ועומד בפני השקת אלבום חדש, הוא מבקש להסתייע בציבור המאזינים באמצעות פלטפורמת "הדסטארט", אז שחררו שקלים, אמיר גבירצמן מצוי אף הוא בפני השקת אלבום חדש – Babel Gumbo, היו קשובים לפרסומים, לכשיקבע תאריך ומיקום להשקה הוא יפורסם בלוח ההופעות המומלצות בבלוג.

מעניין מה עונת הקיץ הקרבה חופנת בקרבה עבור בית מזרח מערב?

חופן שורשים וקנוקנות…

 

 

 

 

 

 

 

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל

וידאו YouTube

 

 

 

וידאו Facebook Go Live

 

 

 

One comment

  • בתור חובב של מוסיקת עולם, אני חושב שזה נהדר שפסטיבלים כמו זה מתקיימים (ואפילו מתרבים) בשנים האחרונות. בכלל, בית מזרח מערב הוא מוסד מדהים. דווקא בגלל זה, חשוב לי לומר שדי התאכזבתי מהמופעים ביום האחרון (לא הייתי בשאר הימים), והייתי שמח לראות רמה יותר גבוהה של הרכבים, שבהחלט קיימים בארץ (ובחו"ל).
    המופע של יאמאס היה חביב, אבל סבל מווייב חתונות שאי אפשר להתעלם ממנו. זה לא סוג המופעים שאני מצפה לראות בפסטיבל. הייתי שמח להיתקל בהם בחתונה של הבן דוד, אבל לא בשביל זה באתי לפסטיבל.
    המופע הטורקי באולם היה די יבש לטעמי, ומאוד בלט שחסר נגן – חסרו כלי הקשה שיכניסו דרייב וסאונד קצת אחר. שוב דעתי האישית – הופעה לא מוצלחת.
    פרויקט 'בית אבא' הוא הרכב נחמד, ובלי ספק ההופעה הכי מהוקצעת מבין השלוש. אבל אני חושב שהקהל (ואני בכלל זה) קצת שבע מהשטנץ הזה – שעטנז ים-תיכוני-ג'אזי מתקתק-משהו. האמת שדי השתעממתי. לא הופעה רעה, אבל ממש לא מה שהפסטיבל הזה צריך בתור פסגה או הופעה נועלת.
    בקיצור, סליחה אם יצאתי נודניק מעצבן. פשוט התבאסתי קצת. ממש מקווה שבשנים הבאות נראה הופעות טובות יותר. ישר כוח!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s