Archive

Posts Tagged ‘יוסי בוזין’

פס קול שבועי 28.08.2015

אוגוסט 28, 2015 תגובה אחת

השבוע תם אך הצלילים שיצאו במהלכו נמצאים עמנו, ארבעה קליפים, ארבעה סינגלים ושלושה אלבומים, רשימת האזנה.

קורא דיסקים לקצרי רואי. צילום: יובל אראל

קורא דיסקים לקצרי רואי. צילום: יובל אראל

מסיימים שבוע וכרגיל משחררים את הליקוטים הטובים יותר מהשבוע החולף, לכו להאזין, האלבומים נוהרים באוטובוסים (בדיחה לא מוצלחת, אבל, באמת, לכו להאזין!) יש גם הפתעה, בסוף… להמשך קריאה…

מתירות את הפלונטר…

פברואר 3, 2012 3 תגובות

מופע אחרון בסדרת מופעי האיכות 'האלבומים' שתשודר בטלוויזיה בערוץ 8, הסוקרת חמישה אלבומי קאלט בתרבות הישראלית בעריכתו של יואב קוטנר ובהפקת נורמה הפקות. הפעם – פלונטר של פורטיס, הגיח, ראה, שמע, צילם ומדווח – יובל אראל ל"סלונה" והבלוג של יובל אראל.

רמי פורטיס, פלונטר, עטיפת האלבום. צילום: ג'ראר אלון

רמי פורטיס, פלונטר, עטיפת האלבום. צילום: ג'ראר אלון

 חפירה ראשונה (זהירות, רעיל – חומר שכבר פרסמתי):

הכרות שלי עם הזמר רמי פורטיס מתחילה ממש באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, במסגרת שיעורי הגדנ"ע שהתקיימו בבית הספר התיכון נשלחה הכיתה כולה לסייע לצבא כשירות לאומי למשך שבוע ימים, נשלחנו לבסיס מחסנים בצריפין על מנת לתת יד פה ושם, היה זה ממש בין 1973 ל 1975, לקחתי עמי לבסיס טייפ קסטות נייד וקלטות להאזנה, ביניהן קלטת עם האלבום הראשון של להקת רוקסי מיוסיק שבאותה עת נמכר במחיר מוזל בחנויות (קט אאוט). במחסן אליו נשלחתי לעזור הסתובב בחור אחד שפניו אורו למשמע המוסיקה, פנה אלי ואמר לי משהו בסגנון "אתה בסדר, שומע את המוסיקה הנכונה" וכך במהלך הימים החולפים הייתי צמוד אליו ודאגתי מידי יום להגיע עם קלטות נוספות של מיטב הרוק המתקדם של אותה עת. לימים הייתי מגיע בימי שישי למסיבות ריקודים בגימנסיה הרצליה ותיכון חדש שם היו מופיעות להקות צעירות, ביניהן להקת "ברזל מלובן" של בחור בשם נטי ויסמן, עימו היה מופיע אותו "חבר" מהמחסן, רמי פורטיס…

בערך שנה לאחר מכן, בשנת 1975 כשעבדתי בחנות התקליטים הצעירה שנפתחה בכיכר מסריק בתל אביב, מעוז חנויות התקליטים של אותה תקופה, חנות שבעליה, אברי רוזנטל,  היה עסוק רוב הזמן בנגינת שירי ג'ימי הנדריקס בגיטרה, נפתחה באחד הימים הדלת ונטי ויסמן על רעמת שערותיו הארוכה, מלווה ברמי פורטיס נכנסו פנימה, המוניטין של המקום המיוחד הגיע לאזניהם והם באו להתרשם. באותו זמן שהה בחנות איש אחד, שאול גרוסברג שמו, הוא החל ליזום ערבי מוסיקה בבית לסין, תחת השם "חולצה כחולה – מועדון הרוק הישראלי", כנער הכי צעיר במקום זרקתי לחלל האוויר אמירה בנוסח "הי, זה הנגנים של ברזל מלובן, נראה לי שהם באו לנגן אתך". אותו רגע היה ככל הנראה הדלקת הניצוץ שהפעיל את המושג רמי פורטיס.

בקיץ 1977 אני מתגייס לצבא, אנואר סאדאת מגיע לביקור בירושלים ואני יורד דרומה למשולש הסטלנים הכי גדול במזרח התיכון – שארם א שייח, כמה חודשים לאחר מכן, בשביעי לינואר 1978, התקליט הראשון של רמי פורטיס והחברים ממועדון הרוק הישראלי יוצא לחנויות – פלונטר.

פורטיס כבר זוכה לכינוי משוגע, עוד מעט ובתל אביב צומחת סצנת המועדונים של הדאון טאון – פינגווין, ליקוויד וקולנוע דן. במבט לאחור אפשר לאמר כי פורטיס הוביל הלכה למעשה את הרוק הישראלי להתבונן פנימה והצידה לשוליים, למוסיקה והאמנים שאינם בזרם המרכזי.

זבוב, הניחו את היסודות למים חמים, פלונטר. צילום מסך: ערוץ 8

זבוב, הניחו את היסודות למים חמים, פלונטר. צילום מסך: ערוץ 8

חפירה שנייה ( הכל מכתוב אבל חובה לשנן שוב):

 האלבום הציב את ישראל על מפת הפאנק והמחאה העולמית, מה שנקרא פער הדורות, נגע בנושאים שנחשבו לחריגים בנוף המוזיקלי של ישראל. שירים כגון "אינקובטור", "המוות אינו מחוסר עבודה" ו"דבש" מהווים עד היום את אבן היסוד של הרוק האלטרנטיבי בישראל.

חבורה די גדולה התקבצה סביב רמי פורטיס כדי להפיק את האלבום – חיים רומנו מהצ'רצ'ילים שהפיק מוסיקלית את האלבום וניגן בגיטרה, בס ותופים, נטי ויסמן מזבוב ומים חמים שניגן בגיטרה, יוסי בוזין, גם יוצא זבוב ומים חמים בתופים, דוקטור דויד גריבס – גיטרה בס, קובי כהן – גיטרה בס, פטר ורטהימר  בסקסופון, דודי רוזנטל (דודי אתה מבאס אותי…) מזינגלה על פסנתר וקלידים, טוני בראוור מזינגלה בכינור חשמלי, שלוש זמרות צעירות שנתנו את קולותיהן – קורין אלאל, נאוה ברוכין וריקי מנור.

חלקם הגדול של התמלילים נכתב עבור רמי פורטיס בידי חבר שלו, סמי, כן, סמי בירנבך שמאוחר יותר חבר עם פורטיס להקמת מינימל קומפקט

הערה שולית ולא חשובה:

בדיוק על השעון, 1980, אני משתחרר מהצבא, רמי משיק את אלבומו השני – כרומוזום, הוא גורר לשם את שולץ האיום ( דורון אייל) בשירה וסקסופון, את דוקטור דיוויד גרוואי בסינתי ושירה ואת רונה ורד בסינטיסייזר, אחר כך רונה ושולץ מקימים את "היחידה לטיפול נמרץ" אבל זה בסיפור אחר, כששולץ יעשה קמבק…

שלושים שנה מאוחר יותר, בשנת 2008 האלבום הושק מחדש במהדורת תקליטור כפול ומורחב. האלבום עבר עריכה דיגיטלית משופרת, תקליטור הבונוס המצורף כולל קטעים הופעות חיות, הקלטות ביתיות נדירות, שירים גנוזים ווידיאו קליפים שצולמו במסגרת תוכנית הטלויזיה של ירון לונדון "עלי כותרת".

יעל דקלבאום, דבש, אוזן בר. צילום: יובל אראל

יעל דקלבאום, דבש, אוזן בר. צילום: יובל אראל

המילוי בחפירות:

הסדרה 'האלבומים' המשלבת בין פרקים המשודרים בערוץ 8 של הוט, לבין מופעי מחווה של אמנים צעירים המבצעים את חמשת אלבומי הקאלט הנדונים בסדרה, כל זאת בעריכתו של יואב קוטנר ובסיוע של האוזן השלישית, אוזן בר.

הפרקים והמופעים של הסדרה כללו את האלבומים: אביתר בנאי – 'אביתר בנאי' (1997) שבוצע בידי מעיין הירשביין, זקני צפת – 'זקני צפת' (1992) שבוצע בידי רוצי בובה, ברי סחרוף – 'סימנים של חולשה' (1994) שבוצע בידי TREE, איפה הילד – 'זמן סוכר' (1993) שבוצע בידי נאג' חמאדי, ההופעה האחרונה בסדרה היא בביצועו המיוחד של חיים לרוז במחווה ל'פלונטר' של רמי פורטיס, במסגרת המופע התארחו אפרת גוש, יעל דקלבאום ,שאול עשת, רועי אביטל, אורי מור ופלד לביצוע שונה של שירי האלבום.

אני חייב לנצל את ההזדמנות הזו ולציין כי במקרה של פורטיס והאלבום פלונטר, כבר נעשו גרסאות מחווה לשירים מתוכו, אזכיר בקצרה, שולץ האיום (דורון אייל) מבצע כבשגרה את "המוות אינו מחוסר עבודה", ירונה כספי מבצעת את "דבש", משינה מבצעים את "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי", קורין אלאל, שנטלה חלק באלבום המקורי, מבצעת ל"עבודה עברית" את "שמש לך מצפים",

אפרת גוש, המוות אינו מחוסר עבודה, אוזן בר. צילום: יובל אראל

אפרת גוש, המוות אינו מחוסר עבודה, אוזן בר. צילום: יובל אראל

רגב העפר האחרון:

אמש, ערב חמישי 02.02.2012 בשעה 21:00 באוזן בר בתל אביב, התקיים המופע האחרון, פלונטר, הנגנים בצעו את שירי האלבום, לאו דווקא לפי הסדר הזה – דבש, הדור הזה, היא קילקלה את כולם, למדי אותי הלילה, המוות אינו מחוסר עבודה, רד מעל מסך הטלוויזיה שלי, שמש לך מצפים, April Fools, מחפש את עצמי, אינקובטור.

חיים לרוז ושאול עשת לקחו את השירים, ערכו ועיבדו אותם מוסיקלית באינטרפרטציה שונה, חדשה ומאפשרת גוון אישי לכל אחד מהמבצעים, הרבה רגאי והיפ הופ זרמו במופע, יעל דקלבאום לקחה את השירים למחוזות שלה, הספיקה גם לשרבב את אחד משיריה, אולם כאשר ניגשה לבצע את "דבש" נחשפה יעל אחרת, יעל פנקיסטית, רוקרית, מזעזעת את הבמה ומרטיטה את הקהל. כך גם הביצועים השונים כל כך של אפרת גוש בפרשנות המיוחדת שלה, פלד לקח את השיר שביצע למחוזות ההייפ, כן, הצעירים האלו לקחו את שיריו של האולד סקול, פורטיס, ונתנו להם פרשנות שונה, החזירו אותם לשוליים, השוליים החדשים, כי "פלונטר" כבר מזמן במרכז הזרם.

על עובדות לא מתווכחים:

המופע החל בשעה תשע בערב, הסתיים בסביבות עשר פלוס, באחת עשרה הבליח רמי פורטיס על במת מועדון בארבי במסגרת המופע החמישי בסדרת הקאמבק של מינימל קומפקט, לצידו של סמי בירנבך, מי שכתב את רוב רובם של שירי פלונטר, פורטיס לא היה באותו ערב באוזן, במחווה לאלבומו הראשון, דמותו ניבטה בתחילת המופע בקדימון וידיאו לפרק העוסק באלבומו במסגרת הסדרה אלבומים בטלוויזיה, חבל, מאור כהן כן נתן כבוד, כשבוצעה מחווה לזקני צפת, הוא הגיע, ואף ביצע קאבר לעצמו, פורטיס, היית יכול להגיע ולו לחצי שיר, זה נכתב בדפי ההיסטוריה.

טוב, כאן אפשר לראות את הפרק הטךויזיוני של פלונטר – אלבומים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150567270829654.398920.721654653&type=1&l=dfc0c692cc

קליפ פרומו לפרק על פלונטר, ערוץ שמונה

מקטעי הווידיאו שצילמתי החלטתי לפרסם רק את הקטעים שהבנות בצעו, אפרת ויעל, למה? ככה. והסאונד לא משהו, אבל זהו עוד פרק בהיסטוריה של מוסיקת השוליים בישראל, אז פשוט תצפו.

מכיוון שלאון ביקש, אני מפרסם את הגיג של פלד, למרות שמדובר בשיר מתוך אלבום אחר של פורטיס, את השיר את לא טובה אלי, מהאלבום שוטר פושע והענק הלוחש, ואם כבר, אז עוד שני קליפים שצילמו אחרים

מינימל קומפקט | הבא בתור הוא אמיתי | 2012

פברואר 2, 2012 5 תגובות

מופע שלישי בתל אביב מתוך חמישה, איחוד רב פעמי – מינימל קומפקט 2012, הראשון בפברואר, בארבי תל אביב, 23:15. היה, שמע, צילם ומדווח – יובל אראל.

ברי סחרוף, רמי פורטיס, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

ברי סחרוף, רמי פורטיס, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

הסיפור מתחיל הרבה שנים אחורה, באמצע שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי של ש. גרוסברג היה אז בשיא פעילותו, אחד המופעים היותר מדוברים, אחרי שהקרנת שיקופיות מהצד האפל של הירח היוותה את המופע הפותח של המועדון, היה ערב שהוקדש לכמה להקות חדשות ומפתיעות, מצד אחד להקת זבוב, בה הכוכב הראשי היה רמי פורטיס, לצד חברים כנטי ויסמן, אברי רוזנטל ויוסי בוזין, במחווה מוטרפת למוסיקאי אלכס הרוואי המנוח, מצד שני להקת חלום קוסמי בה ניגן ברי סחרוף עם אדר שכטר, כיום אדר אבישר דובר רשות שדות התעופה.

אדר מחדד את זכרוני  …אני זוכר שבאותה תקופה היו רק מספר מועט של להקות שבאו מפינות שונות של גוש דן. ברי היה שייך לחבורה של אליאנס. אנחנו ניגנו הרבה בבית ביכורי העיתים בתל אביב ובמועדון בית לסין. הקשר של ברי עם פורטיס נוצר בבית לסין. זבוב הופיעו כלהקת חימום שלנו. (אני חשבתי שהם היו נוראיים למרות שמאד אהבתי את פורטיס כבן אדם). אם אני לא טועה את הקשר בניהם עשה אברי רוזנטל שהיה הגיטריסט של זבוב.

ברור שהייתי שם, גם בחזרות וגם במופע, אלא מה.. כמה שנים מאוחר יותר, בשנות השמונים המוקדמות, כאשר המוסיקאים ויסמן, פורטיס וסחרוף התערבבו להם בבריסל בירת אירופה לתככים ומזימות, נולדה בהמשך להקת מינימל קומפקט, אז אני יכול לאמר שכן, ראיתי למעשה את שורשיה של מינימל כשרק צמחו להם בבית לסין….מכאן הכל כבר היסטוריה, הערצה הפורטיסית לטוקסידומון, ההתחברות של מינימל ללייבל הבינלאומי cramed והדרך שנעשתה מאז מהמועדונים באירופה ובישראל עם להיטים מהסוג הנקרא DOR –  Dance-Oriented Rock. וכן, בשנת 1985 כששהיתי בבריסל, בסנטרום של העיר, השם של מינימל ריחף באוויר כל הזמן, הם היו המילה המדוברת.

כן, היו להם גם את הקטעים בארץ, מועדון פינגוין המיתולוגי , (תנו כבוד, החזקתי את מחזיק המפתחות מספר 63 בצורת פינגווין, מה שהיווה תעודת וי אי פי בכניסה), 1984 מינימל קומפקט מופיעים במקום, אז קראו לזה מוסיקה, כיום קוראים לזה דארק אייטיז…שולץ האיום (דורון אייל ) היה הברמן, להבדיל, שמחה זיו המנוח, היה עורך הדין היחידי שהגיח כמעט כל ערב למועדון, חמוש בטלפון לווייני ויד רחבה להזמין משקאות לחברים הקרובים…

רמי פורטיס, סמי בירנבך, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

רמי פורטיס, סמי בירנבך, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

כיום, 26 שנים מאוחר יותר, עם קמטים, בלי שיער אבל עם הרבה נסיון בימתי ומוסיקאלי חוזרים חברי מינימל קומפקט להתאחד לכמה הופעות שהפכו לשטף עצום, משלושה ערבים שתוכננו והפכו כבר לשישה סולד אאוט.

קחו ממתק לדרך – רוני אלטר במחווה למינימל קומפקט – When I Go, מתוך ערב מחווה לאמנים בשפגט, הוקלט לפני שבועיים

בשאננותי הרבה הצלחתי להתארגן בקושי רב למופע הראשון בבארבי בתל אביב, רק לאחר שאת הבום הראשוני הם נתנו ברדינג 3 בנמל תל אביב, אבל עם מינימל זה ממש לא משנה, הבא בתור הוא האמיתי… Next One Is Real!!!

כן, זה כבר הרבה אחרי שאמצעי התקשורת השונים כבר דנו ודשו באירוע, הציבו את מיטב הכתבים והכותבים שלהם כדי לספר מה היה איך ולמה, הרבה אחרי שפרץ צלמים מטעם הוציא את תמונותיו מהמופע הראשון, הספקתי לעבור בימים האחרונים כמה וכמה סגנונות מוסיקליים, וכעת אני מוכן לחזור את שנות הדור הללו אחורה לימים ההם בזמן הזה.

והנה עוד פינוק שאפשר לחלק בחינם – כל אלבומיו של ברי סחרוף – כולל אפשרות להאזין במקוון לאלבומי מינימל קומפקט.

ברי סחרוף, מלכה שפיגל, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

ברי סחרוף, מלכה שפיגל, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

תראו, הערב הזה לא ממש היסטורי, או קי, זהו לא הקאמבק הראשון של מינימל, וייתכן שגם לא האחרון, ובכלל בשבועיים האחרונים מדובר בסדרת מופעי קאמבק, חוץ מזה, הם לא הראשונים עם הרעיון, בשנתיים האחרונות צפינו בכמה מופעי קאמבק של הרכבים שהיו באמת הטופ שבטופ בסצנה של שנות השמונים, תזכורת קטנה – הקליק, אור כשדים, משינה…

באתר האינטרנט של מועדון בארבי הבהירו מראש כי בגלל מזג האוויר הם ממליצים להגיע מוקדם, מאוד מוקדם, למעשה הם פתחו את הדלתות כבר בשעה תשע בערב, שעתיים לפני המופע, אכן תור מכובד השתרך בכניסה, שאול הבעלבית, בודק את ההדפסות של הבר קוד למזמיני הכרטיסים והופ, אנחנו בפנים, הרחבות כבר מתמלאות, הרבה זקנים, אולד סקול, פנים מוכרות, וותיקי הסצנה ההיא שעדיין שומרת על נעוריה, עדיין שומרים על קווי הואפנה ההיא, שחור, שחור, השחור של אז השחור של היום, חלק גדול מהגברים מגיע ללא שיערות, קרחות, זה הגיל…כולם מדברים עם כולם, אבל לא ממש, דרך הפלאפונים, בפייסבוק, עושים צ'ק אין, בודקים מי מהחברים נמצא באולם. עוד שעתיים והמקום מ-פ-ו-צ-ץ. אפילו שבק'ס לא מלאו כך את המקום, אני עושה הערכת מצב, מסמן לי מסלולי תנועה והתניידות, שאוכל לצלם טוב מכל זוית…יאללה המופע מתחיל.

רמי, מקס וסמי, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

רמי, מקס וסמי, מינימל קומפקט. צילום: יובל אראל

אז זהו, שזה כבר השלישי או הרביעי עם מחשיבים מופע מחוץ לתל אביב, כבר אין חריקות, הכל משומן, כל שטיק במקום, איש איש ותפקידו, חלקו במארג הזה הנקרא מופע חי של מינימל קומפקט בשנת 2012 בתל אביב, ישראל. אין הרבה מה לספר, זה לא משחק כדורגל הדורש תיאור המהלכים, זה לא קונצרט קלאסי הדורש תיאור הגרנדיוזיות של הנגן הוירטואוז, בסך הכל, כולם עשו את חלקם כאילו ולא חלפו השנים, סמי עמד במרכז הבמה, לידו תוף עליו היכה בכל הזדמנות כשלא נפנף בידיו, משמיע את קולו המסתורי, דרק אייטיז אמרתי כבר מקודם?, מלכה מצידו האחד, גם היא שרה כשצריך, פורטיס כבר לא כל כך שקט כפי שתיארו זאת מבקרים מהמופע הראשון, הוא חזר לעצמו, מתפרע, זז על הבמה כל הזמן ולכל כיוון, גם זוכר לאמר את ה"תודה" שלו, ברי עמד קצת בצד, מאחורי מקלדת, פורט על גיטרה, דואג שגרונו לא יתייבש..מקס, שלכבודו התקיים כל הקמבק הזה, מעין תירוץ ליומולדת 60, למעט כמה קמטים בפניו לא השתנה, רזה, חלק, מהיר, תופף ללא הפסקה, בלי חולצה, הספיק גם לקום, לתפוס כלי נגינה נוסף, להשתתף בחגיגה הקדמית, הם , הקומפקט, נתנו סט מרשים, הקהל תרם את חלקו, שרים, מכירים את המילים, אלו המנוני נעוריהם, מניפים ידיים למעלה, ברי המזל ליד הבמה מנסים גם לגעת, הרבה סמרטפונים בוהקים באוויר, מצלמים, מסריטים.

בגלריית התמונות שתצורף לכתבה הזו בסופה תוכלו לעיין בסט ליסט, הם תכננו שני קטעי הדרן משולשים, אבל מרוב ההתלהבות שכחו לרדת מהבמה ולחזור, כשסיימו את כל השירים וירדו, הבינו ששכחו מההדרן כהדרן, הקהל דרש, הקהל קיבל, הם עלו ועשו ביצוע נוסף לשיר …

אם לא הספקתם להגיע לאחד המופעים תנסו את מזלכם במוצ"ש הקרוב, אולי נשארו כרטיסים….אולי.

ואם לא הספקתם כלום, אז תתנחמו בזה, מינימל קומפקט בענן הצלילים  – לקט של מינימל אצל דורי דינאי בסאונדקלאוד

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150564749219654.398614.721654653&type=1&l=365dd6178b\

וידיאו, כן בעיה מוכרת וממכרת בהופעות מסוג זה, אספתי את כל הקליפים שהועלו לרשת מסדרת ההופעות הזו, ברדינג3, בבארבי, תתענגו…

נתחיל עם הקליפ הרשמי..

ומכאן, רשות הדיבור לקהל

רמי פורטיס – החבר אני ועוד כמה סודות

נובמבר 3, 2011 13 תגובות

סיקור מופע השקת האלבום החדש של רמי פורטיס "החבר אני" שהתקיים בתאריך 02.11.2011 במועדון בארבי תל אביב. היה שמע ראה וצילם – יובל אראל. הסיקור מלווה בתיעוד וידיאו מכיתת אמן שהתקיימה באוזן השלישית עם מעריצים במהלכה סיפר פורטיס על התובנות מאחורי האלבום וכן במידע בלעדי על איך הכל החל…

חלקים מסיקור זה מתפרסמים במקביל באתר "חדשות המוסיקה" ובאתר "106 רדיו קול יזרעאל".

רמי פורטיס, החבר אני, בארבי, השקה. צילום: יובל אראל

רמי פורטיס, החבר אני, בארבי, השקה. צילום: יובל אראל

 א. אני החבר רמי פורטיס!

 לקראת מופעי ההשקה של אלבומו החדש של הזמר רמי פורטיס "החבר אני" שיערכו בכפולה, לא אחת, כי אם שתי הופעות השקה חגיגיות במיוחד במועדון בארבי ביום רביעי, 2.11.2011 ויום שישי, 4.11.2011, התקיימה ביום שישי אחה"צ (21.10.2011) כיתת אמן נדירה באוזן השלישית תל אביב. במהלך המפגש עם כמה עשרות מעריצים נחשפו הסיפורים שמאחורי האלבום החדש, הגיבורים, ההשפעות והפילוסופיה. דאגתי לצלם את המפגש:

ב. החבר פורטיס…

 (אזהרה! פרק זה כולל הרבה חפירות, קחו את הזמן שלכם)

ההכרות שלי עם הזמר רמי פורטיס מתחילה ממש באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, במסגרת שיעורי הגדנ"ע שהתקיימו בבית הספר התיכון נשלחה הכיתה כולה לסייע לצבא כשירות לאומי למשך שבוע ימים, נשלחנו לבסיס מחסנים בצריפין על מנת לתת יד פה ושם, היה זה ממש בין 1973 ל 1975, לקחתי עמי לבסיס טייפ קסטות נייד וקלטות להאזנה, ביניהן קלטת עם האלבום הראשון של להקת רוקסי מיוסיק שבאותה עת נמכר במחיר מוזל בחנויות (קט אאוט). במחסן אליו נשלחתי לעזור הסתובב בחור אחד שפניו אורו למשמע המוסיקה, פנה אלי ואמר לי משהו בסגנון "אתה בסדר, שומע את המוסיקה הנכונה" וכך במהלך הימים החולפים הייתי צמוד אליו ודאגתי מידי יום להגיע עם קלטות נוספות של מיטב הרוק המתקדם של אותה עת. לימים הייתי מגיע בימי שישי למסיבות ריקודים בגימנסיה הרצליה ותיכון חדש שם היו מופיעות להקות צעירות, ביניהן להקת "ברזל מלובן" של בחור בשם נטי ויסמן, עימו היה מופיע אותו "חבר" מהמחסן, רמי פורטיס…

בערך שנה לאחר מכן, בשנת 1975 כשעבדתי בחנות התקליטים הצעירה שנפתחה בכיכר מסריק בתל אביב, מעוז חנויות התקליטים של אותה תקופה, חנות שבעליה, אברי רוזנטל,  היה עסוק רוב הזמן בנגינת שירי ג'ימי הנדריקס בגיטרה, נפתחה באחד הימים הדלת ונטי ויסמן על רעמת שערותיו הארוכה, מלווה ברמי פורטיס נכנסו פנימה, המוניטין של המקום המיוחד הגיע לאזניהם והם באו להתרשם. באותו זמן שהה בחנות איש אחד, שאול גרוסברג שמו, הוא החל ליזום ערבי מוסיקה בבית לסין, תחת השם "חולצה כחולה – מועדון הרוק הישראלי", כנער הכי צעיר במקום זרקתי לחלל האוויר אמירה בנוסח "הי, זה הנגנים של ברזל מלובן, נראה לי שהם באו לנגן אתך". אותו רגע היה ככל הנראה הדלקת הניצוץ שהפעיל את המושג רמי פורטיס.

תוך זמן קצר הוחלט על הקמת הרכב ביזארי ומטורף בו נטלו חלק נטי ויסמן ואברי רוזנטל כגיטריסטים, רמי פורטיס כזמר, יוסי בוזין מתופף ועוד בחור ששמו פרח מזכרוני על הבאס, ההרכב קיבל את השם "זבוב", זו הייתה הפשרה לאחר ששמות שונים ומשונים עלו וצצו, המוטו של ההרכב היה לתת הופעה מטורפת בבית לסין, לבצע משיריו של אלכס הארווי (עליו השלום) וליצור סגנון פרוע ביותר שטרם היה בארץ.

והנה קטעים שהתפרסמו לפני מספר שנים בפורום רוק מתקדם של נענע 10 (קופי פייסט, לא נגענו..)

יובל אראל בתגובה ל: לגבי להקת – הזבוב (מאת: אהוד בן-פורת)

 בשנות השבעים בהיותי תלמיד תיכון חיפשתי עבודה בחנות תקליטים, החבר`ה מ"מנגו" הפנו אותי לבחור צעיר שעמד לפתוח חנות תקליטים בשם "פאז" ממש מולם בכיכר מסריק למטה. הבחור – אברי רוזנטל – מעריץ שרוף של ג`ימס מרשל הנדריקס וכך נראתה החנות – מקדש מעט להנדריקס וכל מה שייצג.

באחד הימים, בעודי מסדר את המחסן בגלריה, נפתחה הדלת ונכנסו שני בחורים – נטע ויסמן – שהיה גיטריסט בלהקת "ברזל מלובן" ורמי פורטיס – אותו הכרתי במסגרת שבוע גדנ"ע ב"בסא 18" בצריפין – (שמענו ביחד את רוקסי מיוזיק….). לאחר הכרות קצרה בין השלושה – אברי, נטע ורמי נוצר קליק שקרם עור ומיתרים.

בעזרתו וביוזמתו הדוחפת של שאול גרוסברג – שהחל באותה עת להפיק את ערבי מועדון הרוק הישראלי בבית לסין צורפו להרכב זה המתופף יוסי בוזין, מי שכיום בעל חנות התופים בוזין, בשלב מסוים גם בארי סחרוף ניגן בהרכב ואת שמו של הקלידן פשוט שכחתי

ההופעה הראשונה של הלהקה הייתה בבית לסין באחד מערבי הרוק של שאול, השירים שבוצעו היו למיטב זכרוני שני קטעים של אלכס הארווי המנוח – המנון ואקשן שטרסה…

שאול גרוסברג (מועדון הרוק הישראלי) בתגובה ל: יגעת ומצאת תאמין… (מאת: יובל אראל(

 בהמשך לאינפורמציה שהביא כאן יובל אראל הגדול, אחד מוותיקי הסצנה, אנחנו רוצים להוסיף:

1. בתחילת שנות השבעים, כיכר מסריק בת"א הייתה מרכז האקשן של הפרוג. בצד אחד של הרחוב נפתחה חנות התקליטים "מנגו" (של סטיב גילסטון שהיה הגיטריסט הראשון של "הבמה החשמלית" לפני שלמה מזרחי, ומישל אופטובסקי מקבוצת "העין השלישית" שנפטר לפני חודש). לחנות הזו הגיעו רוב האלבומים של הרוק המתקדם שנרכשו ע"י הראשונים שנדבקו במחלה. בצד השני של הרחוב אברי רוזנטל (גם הוא נגן גיטרה) פתח את החנות המיתולוגית "פאז". עד אמצע שנות השבעים הכיכר שימשה כמקום מפגש של הפרוגיסטים הראשונים בארץ לרבות חברי להקות שונות. אנחנו מציינים זאת לאור העובדה שמרבית החברים בפורום הזה שחולים באותה מחלה עוד לא נולדו אז, וכדאי שכולם ידעו מאיפה בת"א כל המחלה הזאת התחילה.

2. בקשר ללהקת "זבוב" – הסיפור של יובל נכון, והרעיון להקים את הלהקה נולד בעקבות שמיעת אלבומים של "הלהקה הסנסציונית של אלכס הארווי". הלהקה הזאת שהמציאה את הז`אנר של הרוק הקירקסי, הייתה אחת הלהקות הגדולות של התקופה. ראה תמונה בהופעה מתוך האלבום "החלום הבלתי אפשרי". בהזדמנות זו, אנחנו ממליצים מאוד לשמוע את האלבום ואת זה שאחריו "המחר שייך לי", שבו מופיע גם הקטע "אקשן שטראסה". הרעיון היה להעלות על במה להקה ישראלית שתבצע רוק קירקסי והחברים בלהקת "זבוב" היו הכי מתאימים בגלל הצורה שלהם והמוטיבציה שהייתה להם. להופעה הראשונה של הלהקה הגיעו בערך שש מאות איש ששמעו על זה מפרסום מחתרתי, ולהופעה השנייה שנקראה "זבוב וחברים כבדים בטיסת קרב הפצצה מס. 2" הגיעו קרוב לאלפיים איש שאי אפשר היה להכניס אותם לאולם. הלהקה ביצעה קאוורים של אלכס הארווי משני האלבומים הנ"ל.

אברי רוזנטל בפתח "פאז" חנות התקליטים המיתולוגית

אברי רוזנטל בפתח "פאז" חנות התקליטים המיתולוגית

להקת זבוב, ההרכב המקורי, לפני העלייה לבמה בבית לסין

להקת זבוב, ההרכב המקורי, לפני העלייה לבמה בבית לסין

הפלייר מההופעה השנייה – קרב הפצצה (באדיבות משפחת גרוסברג)

הפלייר מההופעה השנייה – קרב הפצצה (באדיבות משפחת גרוסברג)

 במהלך השנים החולפות הספקתי לראות ולשמוע את רמי פורטיס בכמה הרכבים, להקת מים חמים שהייתה המשכה של זבוב, כרומוזום ואף הופעות עצמאיות לחלוטין במקומות שכבר לא קיימים דוגמת קולנוע תל אביב, מועדון ליקוויד באחד מגלגוליו בדרך סלמה ועוד.

לדעתי קטעי וידיאו מההופעה ההיסטורית של להקת זבוב בבית לסין לא קיימים, ואם כן מאוד אופתע…במקום זאת ועל מנת להתרשם מצורפים כאן לינקים לביצוע מקורי לשירים שלהקת זבוב שרה במופע הראשון – גרסאות כיסוי לאלכס הרווי…

The Sensational Alex Harvey Band – Anthem

Sensational Alex Harvey Band – Action Strasse

בשנים האחרונות בהם החלתי להתעסק בצורה גורפת בצילום ותיעוד מופעים ניצלתי מספר הזדמנויות לצלם את הופעותיו שהיו פתוחות לקהל הרחב דוגמת "שעת כדור הארץ" ו"לילה לבן". אפילו זכיתי בהזדמנות אחת לזכות בהגרלת כרטיסים למופע בזאפה… וכן, גם את ההשקה של קוואמי לא פספסתי, פורטיס, כמפיקו ומנהלו המוסיקלי התארח במופע. לצפייה באלבומים ובסרטונים – בהמשך הפוסט הזה.

פורטיס, בארבי. צילום: יובל אראל

פורטיס, בארבי. צילום: יובל אראל

ג. החבר אני

 אקדים ואומר כי, לעניות דעתי, מאז השקתו של האלבום "סיפורים מהקופסא"  של רמי פורטיס הנחשב כאלבום המשפיע והחשוב ביותר של הרוק הישראלי בשנות השמונים ובכלל כאחד מהאלבומים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים, השקה אותה ניתן להגדיר כשיא מסוים בפעילותו של הזמר, לדידי, נקודת השיא הבאה, ומבלי להמעיט בערכם של האלבומים שאחריו, היא האלבום הנוכחי "החבר אני". בטקסטים, במנגינות, בהוויה עצמה.

שני האלבומים, המהווים למעשה נקודות מפנה תקופתיות בעשייה של רמי פורטיס מחייבים לפנות זמן איכות, לשבת ולהאזין, לעלעל בדפי האלבום, לתת לנוירונים במח לעשות את שלהם, להתחיל לעכל, את המילים, הצלילים. לנוח, לחזור ולהאזין פעם נוספת, לצאת להפוגה, לחזור לשגרה היומיומית, ולמחרת לשוב ולעשות את אותה הפסקה, לשוב ולשבת עם המוסיקה נטו. את הניתוח כל אחד יעשה על פי הבנתו, יכולתו, משנתו, ומורשתו….

האזנה ורכישה מקוונת של האלבום החבר אני

פורטיס, חגיגה בבארבי. צילום: יובל אראל

פורטיס, חגיגה בבארבי. צילום: יובל אראל

ד. החברים, הבמה, המופע

כאשר התקרבתי לאזור מועדון בארבי ברחוב קיבוץ גלויות הבנתי שהערב מדובר במופע יוצא דופן ובעל תהודה ציבורית רבה, מתחם החניה הסמוך כבר היה מפוצץ בכלי רכב, הייתי צריך להרחיק כמה מאות מטרים כדי לתפוס מקום, אכן, השביל המוביל למועדון שכבר היה מלא עוטר בבנארים ענקיים עם הדפסי האיורים המופיעים בתוך האלבום, איוריו של פלפלד. רחבת הכניסה כבר שרצה צלמים וצוותי טלויזיה שעטו על כל מפורסתם שהגיע.

סמוך לשעה 22:30 החל מופע החימום של חברי להקת Grey, אלו בני טיפוחיו של יהוא ירון, הוא אמור בכלל להופיע בסבב השני של מופע ההשקה בליל שישי, שמעתי אותם, כן, יש כאן אמירה, נכון להם עתיד, רק שישחררו קצת יותר קטעי מוסיקה להאזנה…

האולם החל להתמלא, קצת דחוס היה, אנשים הצטופפו, חלקם חיפש עמדות תצפית נוחות וחלקם לא מבוטל חיפש את הקרבה לבמה, היכן שאפשר להתפרע ולהתחרע במופע פורטיס אופייני..

שעה 23:10 לערך, כפי שציין השעון הדיגיטלי שספרותיו הוקרנו בלייזר על הבמה, חברי ההרכב של רמי פורטיס והאיש עצמו עולים לבמה ותופסים את מקומותיהם, חושך, אט אט אורות קרים וחמים נדלקים בקמצנות, פורטיס פותח את המופע,  בשקט בשקט, כן, "הנה בא השקט", שיר הפתיחה, לקוח ישירות מאלבומו "להתראות בחלומותי" שהושק בשנת 1992 במסגרת פרוייקט "פורטיסחרוף", מישהו לחש באוזני שסחרוף נמצא כאן, אולי הוא יעלה בהמשך, שמועה שהופרכה במהלך הערב…

אני נוטש את העמדה שלי, בדיוק במרכז, על שפת המדרגה המפרידה בין שתי הרחבות המרכזיות, יורד למטה אל מתחם הבמה, שם אין מוניטורים, הצלילים מועברים לזמר ישירות באוזניות, זה טוב, אפשר לצלם וידיאו מקרוב ללא חשש מרעשים. קצת דחוס, צריך לפלס דרך תוך התפתלויות בין הקהל, הגעתי. על קו הבמה עומדות רק הנערות השרופות ביותר בקהל המעריצים, ערימות בקבוקי בירה ומים מתגלגלים על הרצפה, רוק'נרול.

פורטיס ממשיך בשורה ארוכה של שירים – מכונת הכתיבה, להתראות בחלומותי, החבר אני, להתעורר,  לשחרר את הזבוב, יפה אך מושחתת, מקום בראש, אוטוביאנקי, הרעות היא עם, ליהל משומר, אומרים, גובו, חדשות המירח,  אמריקה, תלוי על הצלב, נעליים. כן אפשר לראות שפורטיס משלב בין שירי האלבום החדש, לשרשרת להיטים חזקים ומוכרים שלו מתקופות קודמות, מתכון מנצח…

כעת הצוות יוצא לפסק זמן קצרצר, הדרן, חוזרים לסדרת שירים קצרצרה נוספת: חלום מתוק, אגם ענקית, רד מעל מסך הטלוויזיה שלי ואת לא. שוב יורדים חברי ההרכב, פורטיס נשאר לבד על הבמה, הוא מתחיל לשיר את הסט האחרון, הדרן שני, הנגנים חוזרים בשט, נותנים ליווי, אין קץ לילדות, שדה כלניות והשיר המסיים, "דבש" המחזיר את הקהל וגם אותי 35 שנה אחורה, לשכונת יד אליהו, חזרות בבית של יוסי בוזין המתופף המיתולוגי של ההרכבים הראשונים, מים חמים וכרומוזום…

יש גם סיפור קטנטן על דבש…הפתיח הידוע של פורטיס עם הקריאה הויסה הויסה הוי, לא נולד בביצוע המקורי, באלבום הוויניל, זו יציאה מפתיעה של חיים רומנו ששר את הקטע המטורף וההזוי הזה באחת החזרות והחומר נשמר, לאחר שנים כאשר עמדו להפיק ולהשיק את האלבום אוספורטיס המשולש פנה יוד קוטנר ליוסי בוזין המתופף ושאל אם יש לו משהו מיוחד ולא שגרתי לתת לטובת ההפקה, ואכן, יוסי שלה ממעמקי ארכיונו את הקטע המוזר הזה, בבישול האלבום הוא הודבק בתחילה לשיר קדימה או החוצה\ תני לי את זה ויותר מאוחר הוסף כפתיח לדבש בגרסת התקליטור. רק שתדעו, את מחיאות הכפיים בשיר נותנים האדונים הבאים : המפיק רפי מלול ואחיו אריק, נטי ויסמן, ברי סחרוף, יוסי בוזין וחיים רומנו.

טוב, תאכלעס לסיכום המופע, עשרות שנים שרמי פורטיס רץ לנו על הבמות או נותן שעות באולפני הקלטה, אין ספק שהמוסיקה שלו מקורית, מסמנת נתיב בהוויה הישראלית  ומהווה מעין תמרור דרך לדורות רבים, כאמן וותיק מוקף פורטיס במערכת הפקה ושיווק משומנת היטב היודעת להציג, להציב וליחצן את האמן ובמקרה דנן אין בכך שום בושה, פורטיס כיום כבר אינו זמר שוליים, הוא הזרם המרכזי וטוב שכך.

 

להאזנה ורכישת שלל אלבומי רמי פורטיס

http://4tis.bandcamp.com/

כאן גלריה מהמופע עצמו

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150372499684654.370910.721654653&type=1&l=dfb553eae6

כאן גלריית תמונות שצילמה דפנה טלמון

http://www.flickr.com/photos/talmon/sets/72157627920737999/

כאן גלריות תמונות של פורטיס שצילמתי במופעים קודמים

 בהשקת אלבומו של קוואמי 2011

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.494409024653.274694.721654653&type=1&l=9cbf1b5b6e

לילה לבן בנמל יפו 2010

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.408954474653.182762.721654653&type=1&l=89c15fe92a

שעת כדור הארץ, תל אביב 2010

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.386672334653.164659.721654653&type=1&l=cfa6601827

כאן קטעי וידיאו מהמופע עצמו

וכאן כמה קטעי וידיאו שצילמה נעמה גולד

 כאן קטעי וידיאו של פורטיס שצילמתי בהזדמנויות קודמות:

 קוואמי והחלבות עם פורטיס – תסחטי אותי – מופע השקה בבארבי

רמי פורטיס בנמל יפו – לילה לבן – משלחת אבודה לחלל

רמי פורטיס בנמל יפו – לילה לבן – בצהרי היום

פורטיס – לקט 2. לילה לבן בנמל יפו

פורטיס – לקט 1. לילה לבן בנמל יפו

פורטיס – חלום כחול. שעת כדור הארץ ת"א 2010

פורטיס – משלחת אבודה לחלל.  שעת כדור הארץ ת"א 2010

גיבורי גיטרה – דור אל דור יביע אומר

אוקטובר 29, 2011 תגובה אחת

דיווח מפורט מערב גיבורי גיטרה שהופק על ידי מועדון הרוק הישראלי בסאבליים ת"א, 18.10.2011 נכתב ע"י צוות מועדון הרוק הישראלי, צילום: חנה טובי, וידיאו: .TheItzika הקדמה וכמה ענתיקות: יובל אראל.  להמשך קריאה…

%d בלוגרים אהבו את זה: