כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

הרחובות המוזיקלים של דיגיטל מי

מסע האופניים של שי ליברובסקי, AKA  דיגיטל מי, נפרש באמצעות צלילים ומראות, על הפרוייקט האורבני מוזיקלי אלקטרוני של אחד היוצרים המרתקים בסצנת השוליים התל אביבית.

רוכב אופניים, דיגיטל מי. טאמבלר.
רוכב אופניים, דיגיטל מי. טאמבלר.

לפני מספר שבועות הגעתי לחצר בית רומנו בגבול יפו ותל אביב, עת פעל במקום רדיו פופ אפ תדר, האיוונט שבגינו הטרחתי עצמי לצאת באמצע השבוע לחצר אלקטרז' האורבני הייתה תצוגת תכלית שערך דיגיטל מי, אחד מאמני המוזיקה הדיגיטלית המסומפלת המוכר היטב לאנשי סצנת השוליים התל אביבית. דיגיטל הציג סרט וידיאו  ערוך בקטעי אנימציה וקיטועים וידיאו המלווה בצלילים מסומפלים באמצעותו ביקש להגיש את החוויות שלו כרוכב אופניים אורבני, דיגיטל ביקש לא לצלם, לא לתעד, פשוט לצפות, לחוות ולהמתין לבאות.

הקרנת הסרט המוזיקלי בחצר בית רומנו. צילום: יובל אראל
הקרנת הסרט המוזיקלי בחצר בית רומנו. צילום: יובל אראל

כך תיארתי אז את האיוונט בקלנדר של הבלוג – "דיגיטל_מי, אחד מהיוצרים הכי מעניינים בארץ, משיק פרוייקט חדש ומסקרן בשם "רוכב האופניים", אלבום קונספט מלווה בווידאו שמתאר רכיבה על אופניים ברחבי תל-אביב – עם סימפולים של קולות העיר, של אופניים של מוזיקה מקורית ושל מוזיקה שלה דיגיטל_מי מקשיב בעיר. המוזיקה ב"רוכב אופניים" מערבבת מוזיקה שדיגיטל_מי מקשיב לה ברכיבותיו בעיר, צלילים וקולות שמתייחסים לתל אביב ומוזיקה בנושא אופניים. כל האלמנטים מעורבבים ב"דיגיטל_מי סטייל", כלומר היפ הופ אינסטרומטלי מטונף, חתוך, מודבק ועמוס סימפולים. "רוכב אופניים" ישוחרר בחלקים בנובמבר ודצמבר, וילווה ב-13 קטעי וידיאו קצרצרים שמפרשים בחופשיות ובטכניקות מגוונות חלקים מוזיקליים שונים מהפרויקט. בערב זה הם יוקרנו לראשונה וברצף על מסך גדול ובמערכת שמע מכובדת. אורך ההקרנה כ-16 דקות."

הפרוייקט, אינסטוש
הפרוייקט, אינסטוש

מאז חלפו כמה שבועות טובים, הבוקר שחרר דיגיטל מי קטע מפס הקול של היצירה "רוכב אופניים" בענן הצלילים ואת הפרק הראשון בסרט הווידאו המלווה, כך הצהיר הבוקר שי ליברובסקי AKA  דיגיטל מי על הפרוייקט הנחשף לציבור – "מסע של בערך 3 שנים מגיע היום לשלב המעניין והכיפי שבו אני משתף את העולם ביצירה שלי, או לפחות בחלק הראשון שלה, וקשה למצוא את המילים המתאימות. אני סופר מתרגש לגלות מי יתחבר לקונספט המוזר הזה. מי שהסתקרן מה עובר לי בראש ובאזניים כשאני רוכב על אופניים בהרצל- רוטשילד יכול סוף סוף לבוא על מבוקשו. האמיצים יכולים להתחיל ישר להאזין לחלק הראשון ברציפות,  אבל מומלץ גם להתחיל מהוידיאו המצורף (שמורכב מ-4 סרטונים קצרים), שמכניס לאווירה קצת יותר בקלות.

רציתי להוציא סוף סוף פרויקט מוקלט שיהיה דומה למה שאני עושה בהופעות, אבל עם איזה ערך מוסף. אז כן, אפשר להתייחס לזה בתור סדרה של אי-פים או לאוסף ביטים וסאונדים, אבל זה אפילו לא יהיה מוגזם להשתמש במונחים מפוצצים כמו רצף תודעה או מיקסטייפ קונספטואלי, נגיד.

בכל מקרה, הנה זה. תאזינו, תצפו. מקווה שתהנו, גם מי שלא רוכב על אופניים או מאזין להיפ הופ פסיכדלי ביום יום. הרבה מאוד אנשים מוכשרים גרמו לזה לקרות, וכל הקרדיטים המפורטים נמצאים בגוף הוידיאו ובתגובות."

אז גבירותי ורבותי, אתם פשוט מוזמנים להאזין, לצפות, להוריד את פס הקול, להרכיב אוזניות, לרכב על האופניים ולשחזר בעצמכם את המסע של דיגיטל מי בעקבות המראות והצלילים.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא