כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

תוך כדי תנועה

מופע השקת אלבום חדש ומשותף למאיה בלזיצמן ומתן אפרת, חמישי, 29.01.2015, תאטרון תמונע. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

מאיה בלזיצמן, מוזיקה בתנועה. צילום: יובל אראל
מאיה בלזיצמן, מוזיקה בתנועה. צילום: יובל אראל

כמעט שלא החמצתי מופע במסגרתו מתארחת מאיה בלזיצמן, הנחשבת ובצדק, לאחת הצ'לניות העסוקות ביותר בארץ, כנגנית, זמרת, יוצרת, כותבת, מלחינה ומבצעת, כאשר דפדפתי אחורה בזמן ובפוסטים בבלוג מצאתי כי מאיה התארחה בהמון מופעים, לצד הרבה מוזיקאים, אך שני מופעים היו מבחינתי המופעים הטובים ביותר, אלו שמאיה הייתה בהם הכוכב המרכזי, או לפחות החצי השווה לשלם המלא. הראשון היה לפני כשלוש וחצי שנים, ממש לפני השקת אלבום מחווה לתור הזהב של שנות התשעים ברוק הישראלי, ללהקות שניגנו אז במועדון רוקסן. השני התרחש לפני מספר חודשים, כאשר מאיה היוותה המשקל שכנגד לנינט טייב במופע "צוללות".

מתן אפרת, עזר כנגד. צילום: יובל אראל
מתן אפרת, עזר כנגד. צילום: יובל אראל

אין ספק כי מדובר במוזיקאית מהמוכשרות המצויות כאן בסצנה, הידיים השולטות על מיתרי הצ'לו הכבד והופכות אותו כפי שציינתי בעבר כמעין תשובה מאיימת על ההגמוניה של הגיטרות החשמליות, הכישרון להתאים, לערוך ולעבד חומרים מוכרים לשפה ומנגינה חדשות, וכמובן הדמיון המוזיקלי הבלתי נלאה ליצור יש מאין בקטעי מוזיקה ושירה חדשים לחלוטין.

במיוחד כאלו שרקמה ורקחה במשותף עם עמיתה, מתן אפרת, עמו יצאה למסע מוזיקלי ומסע חיים משותפים בשנים האחרונות בשילוב הצ'לו וסוללת האפקטים מול כלי ההקשה והמחשב, מסע שהוביל תוך כדי תנועה להפקת שני אלבומים, הראשון, כמעין סקיצות וחומרים הנעים מסצינת הרוק המקומית ועד רסיסי ג'אז ומוזיקה קלאסית מורכבת, והשני, לשמו ולכבודו נערך אמש המופע בתאטרון תמונע, הכולל חומרים מקוריים, חלקם יצירות נסיוניות.

 

 

 

אז מה היה לנו אמש? התור הארוך שהשתרך בשעת ערב מוקדמת על המדרכה לפתחו של תאטרון תמונע העיד מלכתחילה כי אכן זהו המופע החשוב הערב בתל אביב, לא בכל יום נופלת הזדמנות לחגוג יחד עם מאיה בלזיצמן השקת אלבום חדש, המופע הוכרז כסולד אאוט זמן רב קודם לכן.

מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, מוזיקאים. צילום: יובל אראל
מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, מוזיקאים. צילום: יובל אראל

מופע שכלל ליין אפ בו שולבו קטעים חדשים לצד חומרים מוכרים, ניתן לאמר כי מה שהחל בעבר כמופע שמבוסס ברובו על גרסאות כיסוי, הפך כעת למופע מקורי ואקספרימנטלי ממנו נוצרו חלק מהשירים החדשים שבאלבום החדש, כל שניה, כל דקה, כל רגע במופע היוו זיקוק נשמתי מאתגר ומרטיט, כל צליל, אקורד וניואנס מוזיקלי היוו הוכחה מושמעת לכישרון הטמון במאיה בלזיצמן, כשרון המפעפע בשירה ונגינה המהווה חלק בלתי נפרד ממנה, ואם כבר אני מחלק מליצות ושבחים ראוי לציין כי החיבור בין מאיה  למתן הוא חיבור מושלם, הם פשוט משלימים האחד את השנייה כאישיות מוזיקלית אחת.

מאיה ומתן, דואט. צילום: יובל אראל
מאיה ומתן, דואט. צילום: יובל אראל

בקטנה – אמנם בתאטרון תמונע שורה אווירה אינטימית, אני די מחבב את המקום, אך מן הראוי כי מופע שכזה ישב באכסניה ממוסדת ומיינסטרימית יותר, הייתי רוצה לראות את המופע הזה בשנית באחד מהאולמות של התאטרון הלאומי הבימה או לחילופין במרכז פליציה בלומנטל ולו רק על מנת להכתיר את מכלול היצירות של הצמד בכתר של הסכמה מצד ממסד התרבות והרוח המקומי.

ליין אפ: Intro – Gypsy, ושום סלע , עד העונג הבא, Outside , Never , Outro – Gypsy. MLK , Nature Boy , 7/8 , סקס אחר, מישהו. Road Song , Julio Herrera , Move on , Paranoid. הדרן: כל מה שרציתי, כשהכל יגמר.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא